 |
|
|
|
| חדשות • המערכת • שבת, 26/6/2004, 10:06 |
|
כלת פרס ישראל, הפזמונאית והמלחינה נעמי שמר, הלכה לפנות בוקר (ש') לעולמה בבית החולים "איכילוב" בתל אביב, בגיל 74.
נעמי שמר נולדה בקבוצת כנרת בשנת 1930, שם הועמד לרשותה פסנתר. את שירותה הצבאי עשתה בלהקת הנח"ל, ולאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש חמש". בשנת 1955 עזבה את הקיבוץ והלכה ללמוד באקדמיה למוסיקה בירושלים, וכששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את הילדים שם ריתמיקה, אז נוצרו שיריה הראשונים.
בתחילת שנות השישים כתבה שירים רבים ללהקות הצבאיות ואז, לאחר שנפרדה מבעלה הראשון גדעון שמר, נסעה עם ביתה הללי לפריז, שם הושפעה מהמוזיקה הצרפתית ותרגמה שירים כמו "העיר באפור", "אילו ציפורים", "שלגיה" ו"אין אהבות שמחות".
הפריצה הגדולה שלה לתודעה הישראלית הייתה בשנת 1967 עם כתיבת השיר "ירושלים של זהב". את השיר הזמין ראש עיריית ירושלים דאז טדי קולק עבור פסטיבל הזמר שנערך באותה השנה בבנייני האומה. השיר, בביצועה של שולי נתן, שונה עם תום המלחמה על־ידי שמר כדי שיתאים למצב החדש. הצלחתו האדירה של השיר העניקה לשמר מעמד של פזמונאית לאומית. אחרי מלחמת יום הכיפורים כתבה את השיר "לו יהי" ששיקף גם הוא את מצב הרוח הלאומי באותה תקופה.
בתקופת המאבק נגד הנסיגה מסיני הביעה שמר תמיכה פומבית במתיישבי ימית, ושירה "על כל אלה" ("...אל נא תעקור נטוע") הפך לאחד מסמלי מתנגדי הנסיגה. מאוחר יותר אמרה שמר שזיהויה הפוליטי פגע בקריירה שלה.
עוד משיריה המוכרים: "חורשת האקליפטוס", "עוד לא אהבתי די", "סימני דרך", "אנחנו שנינו מאותו הכפר", "זמר נודד" ו"על כל אלה". שמר גם הלחינה שירי משוררים אחרים ותרגמה שירים. לאחר הרצחו של יצחק רבין תרגמה לכבודו את השיר "הו רב חובל" של וולט וויטמן.
בשנת 1987 הוענק לנעמי שמר פרס ישראל על תרומתה לזמר העברי. שמר גם קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ותואר אזרח כבוד של תל אביב.
לאחרונה עוררה תרעומת בקרב משתמשי האינטרנט כשאסרה על הצגת מילות שיריה באתרי הרשת.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש