כבר שנים שאני טוען שהדרך להלחם באבטלה מבלי להעלות את האינפלציה, היא להפחית באופן דרסטי את הקצבאות הנתנות למובטלים, והפניית המשאבים שהתפנו לפעולות מעודדות צמיחה כגון השקעה בתשתית ועידוד התעשיה. הרציונל מאחרי הטענה הזו, שהתבססה לא על ידע בכלכלה (שאין לי הרבה ממנו), אלא על הגיון פשוט, הוא כי במצב הקיים אדם שמאבד עבודה בשכר מינימום אינו נדרש להוריד את רמת החיים שלו, ולעיתים היא אף עשויה לעלות בשל הזמן הפנוי הרב שבידי המובטל. בד בבד, אין תמריץ אמיתי לחזור לעבודה סדירה. התוצאה: אבטלה הולכת וגדלה, כאשר כמות הכסף המועבר לצריכה גדלה, לעומת ההשקעה בהון שמצטמקת.
אבל מה אני יודע. בוויסקונסין, ארה"ב, הורידו בעזרת רפורמות את נתמכי הסעד ממאה אלף משפחות בשנת 88' לכ-6,000 בלבד בשנת 99'. רק שהחבר'ה בארה"ב, קפיטליסטים שכמותם, לא ממש חשבו על בעיית ההומלסים שנוצרה שם בעקבות ההעלמות הפתאומית של כלכלתם של רבים.
וכאן אנחנו נכנסים. ב"הארץ" של היום, דווח על החלטה של ועדת שרים לבצע ניסוי שיקבע אם רפורמה דומה תתבצע בישראל. הגרסא הישראלית של מודל ויסקונסין תכלול הכוונת המובטלים לעבודות שירות שונות בתמורה לקצבה לה הם זכאים כיום, אלא אם הסיבה לאי־העסקתם היא נכות המונעת מהם לעבוד. בין השאר, יוכלו פקידי התעסוקה לשלוח את המובטל להשתלמות מקצועית, לימודים או עבודות יזומות.
על פי המדווח, כ-80% ממקבלי קצבאות הבטחת הכנסה בישראל כלל אינם זכאים להן. מדובר בלמעלה ממאה אלף איש שמקבלים כספים מהמדינה ללא כל סיבה אמיתית, ואינם תורמים לכלכלה. המדינה, למעשה, לא מפסידה כסף בעסקה המוצעת, שכן המשכורת לה יזכו אותם מובטלים אינה שונה כלל מהקצבה המשולמת להם כבר היום, אך עבור הכסף הזה, הם יוכלו לתרום לחברה ולכלכלה, ולשחרר במעט את עול הפועלים הזרים הבלתי חוקיים המיובאים לארץ שלא בטובתם ושלא בטובתנו.
זה לא פתרון קסם, וצריכה להיות נכונות מצד התעשיה להשקיע יותר בכוח האדם שלה, כולל, אולי, העלאה של שכר המינימום, דבר שידרבן את המובטלים להשיג לעצמם עבודה קבועה למרות הקצבה לה יזכו. צריכה גם להתלוות לרפורמה תוכנית כלכלית כוללת של הממשלה שתדאג להעביר את הכספים שיחסכו לה למטרות חשובות באמת - תשתית, חינוך, עידוד תעשיה והקמת רשת תחבורה ציבורית שתקרב את אזורי הפריפריה למרכז הארץ ואחד לשני, כדי לעצור את המלכוד בו לכודים כיום ישובים קטנים, מבודדים ובעלי כוח עבודה בלתי מיומן.
מודל ישראל־ויסקונסין, אם אכן יופעל בהצלחה ובלי עיכובים ועיוותים, עשוי להוות את אותו חותם חמקמק שתשאיר ממשלת ברק על ההיסטוריה של ישראל, ושיתרום לכולנו הרבה יותר מאשר שיחות השלום המפוקפקות עם אסד.
סליחה, אתה יכול לפרוט לי שטר של שקל?
היום פרסם בנק ישראל הודעה בעיתונות, המודיעה לציבור כי בראשון ביולי יפוג תוקפם של השטרות הישנים, ויש לדאוג להחליפם בשטרות חדשים עד תאריך זה בבנק ישראל או בסניפי הבנקים. להודעה מצורפות תמונות של השטרות הישנים: 200, 100, 50, 20, 10, 5 ו-1.
רגע, מה?! השטר של שקל אחד עוד נמצא במחזור? מילא שטרות של 10 שקלים, שעוד ראיתי לפני חצי־שנה־שנה, אבל שטרות של חמש ואחד? לא נזכרנו מאוחר מידי?
אז קוראים יקרים, אם יש לכם איפשהו איזו סטיפה של שטרות ישנים של שקל אחד, עכשיו זה הזמן ללכת להחליף אותם בשטרות חדשים של שקל אחד. אה, אין שטרות חדשים של שקל אחד? בעסה.
הלך השוטר אצל הרב
בהפגנת המחאה כנגד החקירה של הרב עובדיה, אבטחו שוטרים רבים את המפגינים כדי למנוע התפרעויות. בסוף ההפגנה צולמו שני שוטרים בעת שניגשו אל עובדיה יוסף, והתחננו בפניו לברכה, אותה אכן קיבלו. התחינה הזו שלהם, מעבר לעובדה שאינה מפתיעה כהוא זה, מעוררת תמיהות לגבי יכולתה של המשטרה לחקור איש כזה, שרבים מאנשיה רואים בו גיבור נערץ, ללא משוא פנים. תקוותי היחידה היא שחוקרי המשטרה הם מעט פחות עמך מהשוטרים המאבטחים־המבורכים.
העסק הזה לא בשבילנו
כמו שאמרתי כבר, אין לי הבנה מרובה בכלכלה, אבל חבר'ה, בואו נודה בזה - הבורסה היא לא מקום בשבילנו. אין לנו מושג ירוק מה הולך שם או למה, וגם לא ממש נראה לי שהמומחים יודעים הרבה יותר. אף־אחד לא ימכור לי שכשמניות התל־טק יורדות יום אחד בכמעט 10 אחוזים, ויום אחרי זה עולות בקרוב ל-9, זה לא יותר מתיקון טכני. זה תיקון טכני כמו שטיל בליסטי הוא כדור טניס.
בעקרון, מה שקורה הוא שכל כמה זמן יש נפילה בבורסה, שאז הציבור יוצא ממנה, והמומחים קונים הרבה מניות זולות, ומחכים שנשכח ונחזור פנימה, ובינתיים המניות עולות לאיטן. בסוף, אחרי שאכלנו את הלב כשראינו את המניות שפעם היו לנו מטפסות ועולות, וחושבים על כל הכסף שהפסדנו, אנחנו חוזרים ומשקיעים בבורסה, רק כדי שהמומחים יעזבו ברגע הנכון, יעשו את המכה שלהם, ויחכו לראות אותנו, הציבור, עוזב את הבורסה בפאניקה ומפיל את המניות איתו, כדי שאז יוכלו המומחים לשוב ולקנות אותן במחירים זולים. נכון, זה נשמע כמו קונספירציה, אבל זה ההסבר היחיד שיש לי לכל הכסף שאנשים מרוויחים בבורסה - הרי איפשהו מישהו צריך להפסיד את הכסף הזה.
אז הנה העצה שלי, בתור אדם שלא יודע מהחיים שלו - עכשיו, אחרי שכבר יצאתם בכל מקרה מהבורסה המעורערת, השארו בחוץ. תנו למומחים לעשות את הכסף שלהם, ובינתיים, השקיעו את האנרגיה שלכם בתמיכה בחוק מיסוי הבורסה. רק ככה נוכל אנחנו, הציבור, להרוויח באמת מהבורסה הזאת, שמפתה, ואם תסלחו לי על הביטוי - דופקת.
ושויצמן יכבה את האור
עוד בעיתון "הארץ" של היום, דווח כי ברק מעוניין לקדם את מועמדותו של דוד "ילד תחת ילד" לוי לנשיא המדינה, לשם קומבינה פוליטית שלא כאן המקום לפרטה.
טוב, די, מספיק. הבנו את הבדיחה - נשיא מדינת ישראל, האזרח מספר אחד, הא הא הא, מצחיק מאוד. אפשר, בבקשה, לסגור את המוסד המטופש והמיותר הזה עכשיו? האם אנחנו באמת מתכוונים לבעוט כל אדיוט בפוליטיקה הישראלית למעלה אל המשרה היצוגית הזאת? האם לא שבענו מרורים כבר?
אהוד, אני פונה אליך בצורה אישית, כמו שעייזר היה עושה: עשה לנו טובה, ואם אתה כבר מבצע רפורמות - הרי לך עוד רעיון שישאיר חותם של אושר על המדינה - בטל את מוסד הנשיאות. פטור אותנו מהעול של נתינת כבוד לכל ה-has-been's וכל ה-never-will-be's של ישראל. פעם התפקיד הזה היה משהו אמיתי. פעם מי שקיבל אותו היה איש חשוב מהתרבות הישראלית - חיים ויצמן, לדוגמא, שהיה מדען ופילנטרופ. לא עזר ויצמן, לדוגמא, שהוא ברברן ושוביניסט.
פעם, מועמד לנשיאות היה אלברט איינשטיין. היום דוד לוי. אם זה לא מספיק לכולם כדי להבין שהנשיאות הגיעה לשפל המדרגה והגיע הזמן לגאול אותה מיסוריה, אולי כמה שנים עם שר החוץ החברתי שלנו כנשיא יעזרו לכל מי שנשאר.
פנייה נרגשת
יסלחו לי נא הקוראים על הפנייה הבאה, אך לא נותרה לי כל ברירה:
לפני מספר ימים קיבלתי לתיבת הדוא"ל שלי מאמר פרי עטה של נועה מסתורית כלשהי, אך אבוי - אותה נועה לא ציינה את שם משפחתה, ואילו כתובת האימייל המצורפת אינה קיימת לטענת המערכת. נועה! אנא עני לי וחשפי בפני את שם משפחתך כדי שנוכל לפרסם את מאמרך המעניין!
זהו. כעת נחזור למתכונת השידורים הרגילה.
|
קישורים
כבר שנים - סטגפלציה - כיצד? מאת דובי קננגיסר
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש