 |
איך קרה שחלום החומוס בדמשק של הישראלים התנפץ כנגד נוסטלגיית המנגל על הכנרת של אסד?
|
|
| פוליטיקה • יוסי קולסניקוב • יום ג', 4/4/2000, 23:04 |
|
 |
|
| (איור: סינפסה) |
|
אסד לא רוצה לחתום עם ישראל על הסכם שלום, כי הוא היה נוהג לדוג דגים בכינרת, ולעשות מנגל. זוהי אכן הסיבה שבגללה אין לנו הסכם שלום עם הסורים. לא הבטחון, לא המים (טוב, בעקיפין כן המים, אבל לא בדיוק), ולא הטנקים. כי אסד רוצה לעשות מנגל על חוף הכינרת. הייתי אומר לו שהישראלים הם עם חם, ונשמח לארח אותו למנגל, ואפילו על חוף הים התיכון או ים סוף, אבל סביר שהוא לא יקשיב. לעזאזל, אני בטוח שחלק לא קטן ממנהיגי ישראל היו שמחים לשבת בדמשק ולנגב חומוס עם איזו פיתה עירקית, אבל אתם לא רואים אותם דורשים את דמשק כחלק מהתנאים להשגת שלום, נכון?
המשתמע הוא, כמובן, שאסד (ואני לא אומר "הסורים", כי אני לא יודע בגרוש מה חושב העם הסורי, אם בכלל) לא רוצה ולא צריך את השלום עם ישראל. מלחמה הוא בטח שלא צריך גם כן, כי למרות שסוריה נראית כאילו ידה על העליונה במשא ומתן, כשמדובר במלחמה - קשה לומר. סביר ששני הצדדים יפסידו. המלחמה שמתנהלת כיום, על אדמת דרום לבנון, לא תאריך ימים, אם אכן צה"ל יסוג מלבנון בעתיד הקרוב, כמובטח. אני לא יודע מה תהיה דרך ההגנה על גבול הצפון, אבל זה יהיה שונה, וסביר שדווקא החיזבאללה (ומכאן - סוריה גם כן) יפסיד מכך.
עד כאן הכל סטנדרטי וידוע. עכשיו אני רוצה לנסות את כוחי באבסורדיות, ולו רק למען התרגיל. נשאלת השאלה - מדוע אסד כל־כך אטום, כל־כך בז לרעיון של שלום עם ישראל, כל־כך מזלזל? הרי לי לפחות, כאזרח מן השורה בישראל, קשה להבין את הצורך המתמיד באויבים, במתח ובהפסד (כי שלום עם ישראל סביר שהיה תורם ולו במעט לכלכלה הירודה של סוריה) של אסד.
מצד שני, העולם נשלט תמיד על־ידי מטורפים. בכנסת שלנו לא חסרים מטורפים, אפילו בעמדות הגבוהות ביותר. הרעיון שאסד לא קיים בכלל, כמו שבעבר נטען על סדאם חוסיין, אפשרי אפילו. שהדמות הקריקטורית והלא שפויה של נשיא סוריה היא חזות שקבוצה של קנאים דתיים משתמשים בה כמסכה. הרי סיבות דתיות לא זקוקות להסברים, רק לאללה. ובכל זאת, אני חושב שלעיתים תכופות הסיבות שיש לדתיים הפוליטיים הן לא שונות משל השמאל הקיצוני ביותר, ובסך הכל מסתכמות בממון. ומכאן, צריך אולי לשאול מה מרוויחים בסוריה מהמתיחות עם ישראל. הרבה מאוד כסף הולך להם, כמו לנו, על נשק וציוד הגנה/התקפה אחר. לסורים מהמזרח ולנו מהמערב. אפילו מדינות שאיתן יש לנו שלום, כמו מצרים וירדן, ממשיכות להתחמש כאילו כלום לא קרה, והשלום הוא רק הסכם לכך שלישראלים מותר לחצות את הגבול ולראות את הנפלאות של שכנותינו.
אולי ראיתי יותר מדי אקס־פיילס, ואולי אני רק משועמם, אבל הרעיון שסוריה וישראל מעדיפות לשמור על השלום קפוא כדי להמשיך את ההתחמשות חסרת התועלת הזו (שכן אני לא חושב שיש למי מהשתיים רצון או סיבה להכנס למלחמה) בגלל סיבה כלכלית זו או אחרת, לא נראה לי מטורף כל־כך. אולי חברות הנשק בארה"ב וברוסיה (או ממשלותיהן) מרוויחות כל־כך, שהן דוחפות בכיוון. הרי אין אשליות בנוגע לרצון הטוב של אף־אחד, מה שחשוב לשלטון זה הכסף, בראש ובראשונה, ואם לעשות הרבה רעש בנוגע לשלום, ואז לנפנף את זה כמו ילדים בברוגז מכניס כסף, מה טוב. קלינטון הוא אולי זה שצריך הכי הרבה את השלום בין ישראל לסוריה. בקרוב הבחירות בארה"ב, וסביר שתדמית של מביאי שלום תועיל למפלגתו, וזה יביא לסגנו וממשיך־דרכו קולות, אבל בסוריה כנראה שדעת הקהל לא חשובה כל־כך, ולכן אסד יכול לצחוק כל הדרך מז'נבה עם חבריו על איך שהוא תקע לקלינטון את הקטע של מנגל בכינרת. אם לישראל השלום הזה היה חשוב, סביר שפתרון היה נמצא, אבל טובי המוחות בארץ הרי עסוקים בדרכים איך לעשות כסף, ומי יודע, אולי זה בדיוק מה שקורה פה - הם מצאו דרך איך להרוויח.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש