בעקבות הדיווח על כוונת רה"מ שרון לפנות כמה התנחלויות עד קיץ 2004 מגבשים במועצת יש"ע מה שהוגדר כ"תוכנית מדינית חלופית" לתוכניתו של שרון.
על פי התוכנית, תחולק ארץ ישראל ל-10 קנטונים. יוקמו שני קנטונים פלסטיניים: אחד בעזה והשני ביהודה ושומרון. שאר הקנטונים יהיו יהודיים. הפלסטינים יוכלו להצביע ולהיבחר לכנסת, אבל לפי מספר קבוע מראש של נציגים.
ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), מיוזמי התוכנית, מסביר כי "זו גישה שמחייבת שינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל ... על־פי ההצעה, ייקבע בחוק יסוד שראש ממשלת ישראל יהיה יהודי, אך הפלסטינים יוכלו להצביע לכנסת במסגרת החלוקה לקנטונים. המספר הקבוע של נציגים שיהיה אצלנו לכל קנטון יבטיח שליהודים יהיה תמיד רוב פרלמנטרי במדינה".
לפי התוכנית, לא תקום מדינה פלסטינית בין הירדן לים, ירושלים תשאר מאוחדת בריבונות ישראל, לא תותר שיבת פליטים לישראל, הטרור ימוגר והפלסטינים יתחייבו לחנך לשלום ולא יסתפקו בהפסקת ההסתה. נבדקת אפשרות להעניק בתוכנית אזרחות ישראלית לכל פלסטיני שיקבל עליו את החובות של אזרחי המדינה, ולהעניק אזרחות ירדנית או מצרית לאחרים.
התוכנית טרם אושרה בשום מוסד רשמי ביש"ע, מאחר ויש לה לא מעט מתנגדים בקרב ציבור המתנחלים עצמו.
בנוסף לארדן עומדים מאחורי היוזמה ח"כ לשעבר מהמפד"ל חנן פורת, מנכ"ל מועצת יש"ע עדי מינץ, וחבר המועצה בנצי ליברמן. "בכוונתנו להכין תוכנית שתוכל להתקבל על דעת הקו המרכזי של הליכוד ומפלגות ימין אחרות, והיא נועדה לבלום את התזוזה שלנו שמאלה", אמר ארדן.
במקביל, יוצאת מועצת יש"ע במאבק ציבורי שכותרתו "אין עם אשר ייסוג מחפירות חייו", נגד תוכניתו המדינית של ראש הממשלה, שעל פי הפרסומים אמורה לכלול צעדים חד־צדדים כגון פינוי של מאחזים והתנחלויות מבודדות. במודעות המלוות את המאבק נכתב כי "עקירת ישובים היא מעשה אנטי ציוני, אנטי לאומי, ואנטי ביטחוני. ממשלה שתחליט על עקירת ישובים, תאבד בו ביום את זכותה למשול". עוד מובא ציטוט מדבריו של שרון באפריל 2002 לפיהם "דין נצרים כדין נגבה ותל אביב. פינוי נצרים רק יעודד את הטרור ויגביר את הלחץ עלינו".
|
קישורים
|