 |
מספרים על נפוליאון, שהיה בוחר את הקצינים שלו לפי מידת המזל שנודעה להם. האם זו גישה מופרכת?
|
|
| טור אישי • אבי עבודי • יום א', 2/11/2003, 21:53 |
|
 |
|
| פרט מתוך "נפוליאון בחדר־עבודתו", מאת ז'ק לואיס דויד (1812) |
|
תורשה, סביבה ומזל
מזל זה כאשר קורה משהו בלתי צפוי, טוב או רע.
המצב שלנו בעולם נובע מגורל (האופי והכישורים שלנו - תורשה); ממקריות (התנאים והמקום שלתוכם נולדנו - סביבה); וממזל (הסיכויים שיקרה משהו לא צפוי).
המזל מייצר יותר שוויון. לפחות תקווה לשוויון. הגורל (תורשה) והמקרה (סביבה) הם מוחלטים. יש כאלה שנולדים יפים ועשירים ולא נותר לנו אלא להתחתן איתם. עם זאת, עצם ההשפעה של גורם אקראי, מותירה מקום לסיכוי, קטן אבל אפשרי, שיקרה משהו טוב מאוד גם לשאר בני האדם. לחילופין, ליפים ולאמיצים יכולים לקרות הרבה דברים רעים, כפי שניתן בלי ספק ללמוד מאופרות הסבון.
המזל מאפשר תקווה. התקווה עצמה (גם אם אין לה סיכוי הסתברותי גבוה) הופכת את החיים לנעימים יותר עבור אלה שלא שפר עליהם גורלם.
בזמנים ובסיטואציות "רגילים", ליכולות ולמאמץ תהיה חשיבות רבה יותר. כשתהליכים קורים באופן "נורמלי", "לפי התוכנית" - חשיבותו של המזל קטנה יותר. המשמעות של זמנים "נורמליים" היא שאנשים יכולים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם בסבירות גבוהה יותר.
מצד שני בזמנים לא יציבים, תקופות של מהפיכה, מלחמה, מהומות, אסונות (מעשה הטבע או מעשי ידי אדם) מה שיקרה לאנשים יהיה הרבה יותר תלוי במקריות, ולמזל יהיה תפקיד יחסי הרבה יותר חשוב.
להלן התחזית
מזל זה משהו שלא ניתן לחזות, משהו שאינו בר תכנון, כיון שהוא מגיע כנגד הסיכויים ומשנה את מצבנו.
לחלות בשפעת זה עניין של מקרה, זה דבר שקורה לאנשים די הרבה. לחלות בשפעת ערב הופעת הבכורה שלך בנגינה על מסרק זה חוסר מזל, בגלל אלמנט הסיכוי - הסיכוי שהשפעת תגיע דווקא בערב הבכורה.
פצצת האטום השניה במלחמת העולם תוכננה להיות מוטלת על העיר קוקורה, אבל בגלל שהיה שם מעונן, המטוס המשיך לנאגאסאקי. מזל טוב לתושבי קוקורה בגלל עננים לא צפויים בבוקר ההפצצה.
בעולם רציונלי אנחנו רגילים לסיבה ולמסובב. לכן, כשקורה משהו טוב או רע לא צפוי, אנחנו שואלים "למה זה מגיע לי?". האמת היא שאין לכך סיבה מוסרית. זה קרה במקרה, למרות ההסתברות הנמוכה שזה יקרה. המזל הוא לא הוגן.
איזה מזל, התחיל לרדת גשם
כאשר קורה משהו בלתי צפוי, שלא ניתן לחזות, יכולות להיות לכך שתי סיבות: הסיכוי ההסתברותי וחוסר במידע. כיון שקיים סיכוי נמוך לזכות בלוטו, אי אפשר לתכנן על זה. לכן אם זוכים זה מקרה של מזל טוב. אבל, וזו נקודה חשובה, גם לחוסר במידע יש אותו אפקט כמו להסתברות אקראית. כאשר אין לנו מידע מלא, הבחירה היא כאילו אקראית ונתונה למזל, למרות שבפועל התהליך יכול להיות לגמרי דטרמיניסטי.
למשל, נניח שאנחנו נוסעים למקום לא מוכר ומגיעים לצומת דרכים מסועפת. הבחירה שלנו כיצד להמשיך היא אקראית. אם בחרנו בדרך הנכונה נראה שיש לנו מזל. גם אם אנחנו בדרכנו לרומא (שכל הדרכים מובילות אליה ממילא) זה עשוי להיראות לנו כמו מזל, אבל זה לא בהכרח נכון, כי כל בחירה הייתה מביאה אותנו לרומא. מערכת הכבישים לא משתנה בפועל, חוסר המידע שלנו לגביה הופך אותה עבורנו לאקראית ותלויה במזל.
היכן שהידע, ההגיון והיכולת לחזות נעצרים, המזל משחק תפקיד חשוב יותר. כיון שהידע שלנו לקוי וחסר תמיד, למזל יש חשיבות לא מבוטלת. לכן כאשר אנו מבצעים החלטות רציונליות בתנאים של מידע לא מלא, אנו נתונים לחסדי המזל.
איזה מזל שהייתה לי מטריה
החלטה רציונלית בתנאי אי־ודאות נעזרת באינטואיציה, ואינטואיציה היא תכונה שעוזרת לנו להשלים תמונה במצב של מידע חסר. אז מי שלא ניחן בתכונה של אינטואיציה טובה, "אין לו מזל". כאן לא מדובר בחוסר מזל שנובע מהסתברות אקראית, אלא ביכולת נמוכה יותר לפירוש של מצבי חוסר ודאות.
אם נעמי שמר הסתכלה מהחלון, חשה אינטואיטיבית שעומד לרדת גשם באותו בוקר, ועקב כך לקחה איתה מטריה, זה לא בדיוק מזל. זה שירד גשם בדיוק כשנפגשה עם בחיר ליבה זה מזל, זה שהייתה לה מטריה - זה לא מזל, זו אינטואיציה טובה.
במאה השבע־עשרה ערך גארסיאן אנלוגיה בין התמודדות עם בעיות בחיים להתמודדות במשחקי קלפים. לטענתו, שחקני קלפים (מהמרים), כשירים יותר להתמודדות עם בעיות אמיתיות מהחיים בגלל יכולתם להתמודד עם האקראי. פסקל אפילו הרחיק לכת וכתב שאמונה באלוהים צריכה להיות פועל יוצא של לקיחת חישובי הסתברות במהלכים שעושים בחיים.
מקס פריש הפך את עולמו הרציונלי וההגיוני של "הומו פאבר" שלו בעזרת תפנית עלילתית שמקורה בהסתברות אקראית והצליח להציג את כל טיעוני הרציונליזם המשכנעים של גיבורו ככלי ריק.
בעולם דטרמיניסטי לחלוטין, עם חוקים ברורים, יש לשחקני שחמט מוכשרים יכולות תפקוד מופלאות. אבל בעולם האמיתי, זה עם האלמנט האקראי, יש יתרון לשחקני שש־בש טובים. הללו מוכנים טוב יותר להתאמת האסטרטגיות שלהם לתוצאות אקראיות.
שחקני שש־בש באיור מימי הביניים
נפוליאון בחר קצינים עם מזל. יש כאלה שאומרים עליהם שהמזל הולך איתם לכל מקום. אולי מה שאנחנו רואים מהצד כמזל (בגלל חוסר מידע שגורם לתופעה להיראות כמקרית) הוא בעצם יכולת לתפקד נכון יותר בתנאים של חוסר מידע - יכולת אינטואיטיבית לזהות ולבחור את הדרך הנכונה בצומת המסועפת.
אלוהים, תן לי טיפת מזל
כיצד אפשר להשפיע על המזל, בנוסף לפנייה נרגשת לאלוהים?
אמונות טפלות מנסות להשפיע על המזל, אבל אם המזל הוא אכן אקראי, לא ניתן לסמוך עליהן במאה אחוז. אולם לפעמים "תחושת בטן" (היום זה יום המזל שלי) יכולה להשפיע פסיכולוגית על ביצועים ולקדם הצלחה.
מכיוון שלמזל יש אלמנט הסתברותי, ניתן לשנות את הסיכויים: יהיה בלתי אפשרי לזכות בלוטו בלי לקנות כרטיס. יהיה אפשרי (אם כי יצריך מזל) אם כן קונים כרטיס. אפשר להקטין את החשיבות היחסית של תוצאת המקרה - למשל על ידי ביטוח. עדיין קיים אותו סיכוי לגניבה, אבל קטן הסיכוי להישאר בחוסר כל. אפשר גם להקטין את ההסתברות האקראית עצמה - יש פחות פורצים שיודעים לטפל במנעול משוכלל יותר. כמובן, באותם מקרים שבהם חוסר מידע מתחזה לאקראיות, איסוף מידע יקטין בהכרח את התלות במזל.
ואפשר להעזר באנשים בעלי אינטואיציה טובה, אנשים שיודעים להתמודד עם חוסר מידע. אנשים עם מזל. הייתכן שנפוליאון פשוט חיפש שחקני שש־בש טובים?
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש