 |
בשיתוף עם 
|
|
| יצירות אמנות • לירן רוגב • יום ה', 10/4/2003, 16:32 |
|
| |
[בעקבות "נחלת אבות" מאת פיליפ רות]
פְּרִימוֹ לֵוִי אִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת בְּ 1986
בִּקְפִיצָה אֶל תּוֹךְ פִּיר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבְּבֵיתוֹ
וְכָךְ הִסְתַּיֵּם מַסָּעוֹ הַמְּפֹאָר
שֶׁעָבַר, בֵּין הַיֶּתֶר, בְּמַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה אוֹשְׁוִיץ.
כְּאָדָם לֹא מַאֲמִין אֵינִי סָבוּר שֶׁהִמְתִּין לוֹ דָּבָר בְּקִצּוֹ
מִלְּבַד הַמַּגָּע הַמַּחְלִיא שֶׁל רִצְפַּת בֶּטוֹן קָרָה
אֵינִי סוֹבֵר שֶׁפָּגַשׁ אֶת אֲהוּבָיו וְיַקִּירָיו
בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקְּפִיצָה
זֶה הַמִּתְמַשֵּׁךְ כְּמוֹ הִשְׁתַּקְּפוּת שֶׁל מַיִם
אֶל מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ חַיִּים.
כְּאָדָם הֶחָרֵד לְגוֹרָלוֹ, אֵינִי יָכוֹל לְהִמָּנַע מִלִּשְׁאֹל אֶת עַצְמִי
הַאִם (אוֹ הֵיכָן) נִמְצָא פִּיר הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלִּי
מִי עוֹלֶה וְיוֹרֵד בּוֹ כָּעֵת
וּמָתַי אֶעֱלֶה וְאֵרֵד בּוֹ אֲנִי.
כְּצִינִיקָן אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁהוּא נִשְׁמָר נָקִי וּמְטֻפָּח
עַד לִפְגִישָׁתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה.
לוּ אֲנִי פְּסִיכוֹלוֹג הָיִיתִי שׁוֹאֵל מַהוּ הַצִּיר לַתְּנוּפָה שֶׁהִזְנִיקָה אֶת הַסּוֹפֵר
מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֶה
כְּנוֹיְרוֹלוֹג הָיִיתִי הוֹגֶה בַּשִּׁנּוּיִים הַכִימִיִּים שֶׁהִתְרַחֲשׁוּ
בַּמֹּחַ הַיּוֹצֵר
כְּנִצּוֹל שׁוֹאָה יֵשׁ לִי תְּשׁוּבוֹת לִשְׁאֵלוֹת אֵלּוּ
וְאֵין לִי תְּשׁוּבָה לְאַף שְׁאֵלָה בָּעוֹלָם.
כִּיהוּדִי אֲנִי מַזִּיל דִּמְעָה.
אֵינִי יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה צַוָּאָתוֹ
אוֹ אֶת מִי הִשְׁאִיר אַחֲרָיו;
אוּלַי (כְּמוֹ הֶרְמָן רוֹת ) צִוָּה:
אַל תִּשְׁכְּחוּ שׁוּם דָּבָר.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש