 |
עזר ויצמן מסר נאום לאומה. מה היה לנו שם, ומה יצא לנו מזה?
|
|
| פוליטיקה • דובי קננגיסר • יום ג', 25/1/2000, 21:04 |
|
 |
|
| (איור: סינפסה) |
|
כמו תמיד, ישראל מביאה חיקויים עלובים של אמריקה, וגם זה באיחור של כמה שנים. בארה"ב קיים כבר שנים רבות מנהג של "נאום לאומה" - אחת לשנה, בראש השנה האזרחית, עולה נשיא ארצות־הברית לשידור ומספר לעם היושב באמריקה כמה טובים החיים שם. במקרים מיוחדים עולה הנשיא לשידור שלא בזמן הקבוע, וזאת כדי להבטיח לציבור שהכל בסדר, וגם מה שנראה כאילו הוא לא בסדר - הוא בסדר.
ואצלנו? אצלנו חסר המנהג החביב והבלתי־מזיק של נאום לאומה ביום העצמאות, אבל החל מאתמול - יש לנו את הגרסא המקולקלת יותר. מתאים לנו, אחרי הכל - כל התרבות שלנו, הרי, מבוססת על "יהיה בסדר".
כמו כל הפקה טלוויזיונית בארץ, גם הפעם הצליחו הגורמים השונים להעתיק בדיוק מושלם אך ורק את הנקודות הבעייתיות של הטקס המקביל אצל אחותנו הגדולה. באוסקר הישראלי מעתיקים את התפאורה הגרנדיוזית, את האגו המנופח ואת ההגשה המאולצת, ומשאירים בחוץ את התלבושות המרהיבות, הבדיחות המשעשעות, ואה - כן, את הסרטים המוצלחים. בנאום לאומה שאבו מהגרסא המקורית את האיסור על שאלות, ואת ניתוחי הפוסט־מורטם של שפת הגוף. בחוץ נשארו הנאום המהוקצע, המבטים הישירים אל המצלמה, ובכלל - החן של אשפי הטלוויזיה האמריקאיים. ויצמן צולם בעת שהוא פוסע בהליכתו הכפופה אל הכיסא, מתארגן, כובש את פניו לרגע בידיו, מתבלבל בין הניירות, ולסוף אף מסנן "שיט" כשלא מסתדרים לו הדפים. (אני מופתע שאיש לא התלונן על כי הנשיא בחר להשתמש דווקא בקללה לועזית, ולא במילה עברית־צברית מקבילה, כגון, למשל, חרא...)
ולאחר כל זאת, מה נשאר לנו מכל ההצגה? אותם הדברים שהנשיא אמר עד כה לתקשורת - לא עשיתי שום דבר, ואני לא מתכוון לאפשר לחקירה כנגדי לשנות כהוא זה את סדר היום שלי. אפילו ההצהרה הזו כבר לא הייתה נכונה היום בבוקר, כשנתבשרנו כי הנשיא הסכים לוותר על חלק מסמכויותיו עד לסיום החקירה.
למה התכוון המשורר?
הבחירה שלא לאפשר לעיתונאים לשאול שאלות הוכיחה את עצמה כשגויה, כמו תמיד. כל פעם שאדם כלשהו מוסר מסר בלי לאפשר שאלות, מגיעה שעתם היפה של המומחים לשפת־הגוף. למעשה, כבר אין צורך במומחים של ממש. לא לקח לנו הרבה זמן לגלות שאת התובנות המדהימות של אותם המומחים אנו יכולים להפיק בעצמנו. מאז, כולנו מומחים לשפת־גוף. שפת־גוף הפכה למפלט החדש של כל מי שמעוניין לעסוק בפסיכולוגיה בגרוש. האדם משפיל את העיניים, סימן שהוא משקר. הוא פוכר את ידיו, סימן שהוא לחוץ. הוא שותה מים, סימן שיש לו מה להסתיר.
לא לאפשר לעיתונאים לשאול שאלות זה כמו להתחיל במו ידיך חרושת של שמועות, המלובות בדרך־כלל על־ידי פרשנויות של שפת־גוף, שניחנות ביכולת המדהימה של התאמת הפרשנות לדעתו של הדובר, ולא כל־כך למצבו האמיתי של אובייקט הפרשנות. אולי בפעם הבאה שנחקור נשיא במדינה הזו, הוא יזכור את הלקח הזה.
לגזור ולשמור
בין חברי־הכנסת הבודדים שמצאו לנכון שלא להופיע בישיבה החגיגית כמחאה על אי־התפטרותו של הנשיא, הייתה חה"כ ציפי לבני מהליכוד. לבני, שזו לה הקדנציה הראשונה בכנסת, הפכה לחביבת התקשורת עוד לפני הבחירות, ועד היום היא בראש רשימת המרואיינים, כאשר חברי־כנסת ותיקים יותר נשארים אלמוניים למדי בעוד שהיא צוברת שעות מסך. כדאי לשים לב אליה. אם היא תמשיך בקצב הנוכחי - בבחירות הבאות היא עשויה להחליף את לימור לבנת כאישה הראשונה של הליכוד. וטוב שכך.
אלוהים לא תקלל
המילה "נשיא" בכותרת המאמר, יזדרזו כמובן כמה אנשים לציין, אינה במשמעות המקובלת של המילה כיום, אלא במשמעות של שופט. אז לכל מי שהתכוון להעיר - אני זוכר זאת. השאלה היא האם חבר־הכנסת דוד טל מש"ס זוכר זאת גם הוא.
במהלך ישיבת הכנסת החגיגית אתמול, מצא לנכון חה"כ טל לתקוף את בית המשפט העליון ובעיקר את נשיאו, אהרון ברק, שישב ביציע האורחים.
"אליטה צדקנית ותוקפנית," הוא קרא לשופטים, "החרדה מגידול השפעתם של הדתיים, הרוסים ובעיקר הספרדים."
ראשית כל, נאה לראות כי חה"כ טל דאג להכניס את הרוסים אל כלל בני חסותו. במיוחד נאה הדבר לאור הדברים שנאמרו לפני זמן לא רב על־ידי אחיו של חה"כ שלמה בניזרי ואישיות חשובה בפני עצמה בש"ס, שקבע כי את הרוסים יש לסגור בגטאות ("מעלה־וודקה", הוא הציע כאפשרות לשם הישוב), ולהרחיקם מהחברה כהשפעה רעה. אין ספק בליבי כי הקואליציה החדשה הזו תחזק את מדינת ישראל ותמנע קרע המאיים על העם. רק, במטותא, אשמח אם לפני שהאדון טל מתנדב לייצג את אוכלוסיית העולים מרוסיה, יראה לי נא הפגנת הזדהות של אותה אוכלוסיה עם מטרותיה של ש"ס - מדינת ההלכה, למשל. למיטב ידיעתי, בסוגיות שכאלו, שמחים רבים מהעולים על הגנתו של בג"ץ מפני ההשתלטות החרדית.
שנית, בהמשך למאמר שפרסמתי כאן לפני ימים ספורים, וביחס לנשיא ביה"מ העליון, השופט אהרון ברק, אמר טל כי ברק "רוצה לחנך אותנו ולהשליט עלינו אידיאולוגיות פוליטיות שהינן אך לטובתנו כמובן, גם אם איננו מבינים זאת." ושוב אני שמח לראות ולהראות עד כמה חשובה הפיכתה של ישראל לדמוקרטיה מתגוננת. כאשר אין לצד השני כל בושה, והוא דורש ביד אחת כפייה דתית, וביד השנייה מתלונן על "חינוך לאידאולוגיות פוליטיות" - דהיינו, לשיוויון וזכויות אדם - יש צורך דחוף בהבהרת המצב והצהרה חד־משמעית של הממשלה והכנסת, לאיזה כיוון הם מעוניינים לקחת את הדמוקרטיה הישראלית. האם לכיוון החרות והשיוויון, או לכיוון התאוקרטיה?
נקודה אחרונה אותה כדאי לציין היא עצם ההשתלחות עצמה, ועוד במעמד הספציפי הזה, של חה"כ טל. בזמן שזה דיבר, קמו חברי סיעת מרצ ועזבו את המליאה. בתגובה, צעק עליהם ח"כ אחר מש"ס, ניסים דהן, "האם הם (השופטים) אדוני הארץ?" בהזדמנות זו, צריך אולי להזכיר לאיש ירא השמיים הזה את חלקו הראשון של אותו משפט שבכותרת, הכולל בתוכו כינוי נוסף לשופטים בישראל - "אלוהים לא תקלל". ישקיע־נא חה"כ דהן מעט מחשבה בסיבה לכינוי הנשגב הזה לו זכו השופטים.
כותרת
אני לא חושב שצריך להוסיף הרבה מילים לכותרת הבאה, שהתפרסמה בעמוד האחורי של ידיעות אחרונות היום, אודות דבר־מה שהתרחש בטבריה, ואני חשתי צורך לשתף את כולכם בה, ולו לשם השעשוע:
"הומלס נשלח למעצר בית".
המשך קריאה מהנה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש