 |
כשהמפלגות האזוטריות מסרבות לשתף פעולה ולמלא את תפקידן ההיסטורי, נחלצות שאר המפלגות ומצילות אותנו משממון טוטאלי בתשדירי הבחירות. וזה רק יום השידורים החמישי. והעתיד - מי ישורון?
|
|
| דו''ח תעמולה • דובי קננגיסר • יום א', 12/1/2003, 21:36 |
|
| |
הבנתי מה הבעיה. הבעיה היא שהמפלגות החדשות פשוט לא מבינות את תפקידן בכוח. הן חושבות שהן אמורות להציג עמדות, לנסות להשיג מצביעים, לתאר תוכניות. הן פשוט לא מבינות שהן שם כדי לשעשע את הצופים, כאתנחתא בין התשדירים של המפלגות הגדולות יותר, שעוסקים בנושאים החשובים. כך קרה שמגמת המחזור נמשכה גם היום, למקרה שאולי פספסתם את התשדירים הממוחזרים מאתמול: מרכז, רע"ש, דע"מ, עלה ירוק, ישראל אחרת, אזרח ומדינה, ירוקים - כולם ממחזרים. קחו למשל את ישראל אחרת - הם עורכים מסע בחירות ברחבי ישראל. מה עם כמה צילומים וקולות מתוך המסע הזה? או הירוקים - מה, זהו, שלוש וחצי כותרות זה כל מה שהצלחתם להשיג? בכך מסתיימות כל בעיות איכות הסביבה של ישראל? ואזרח ומדינה - אפילו לתקן את שגיאת הכתיב הדבילית בשם המפלגה שלכם אתם לא מסוגלים? לא עושים למפלגות קיקיוניות קורסים בשעשוע הקהל לפני שנותנים להן כספי מימון מפלגות?
המפלגות הרציניות, לעומת זאת, דווקא תופסות את משבצת הליצן: מרצ ממשיכה במסעה לגיוס קולות של מצביעי ליכוד, ומציגה מספר מאוכזבות ליכוד, כשאחת מהן מספרת לנו שמרצ היא "האמא הביולוגית שלנו". סתם אמא כבר לא מספיק, עכשיו היא צריכה להיות ביולוגית. ובאותה נשימה, נדחפת מרצ לטריטוריה של ש"ס: "בא אלוהים ושלח לך את מרצ!" קוראת אחת המאוכזבות לחברתה. תכף הם יקראו לעצמם מפלגת קודש.
בתשדיר אחר מכוונת מרצ את חיציה ליעד קצת יותר הגיוני - שינוי. חה"כ מוסי רז מיידע את הצופים כי רק מרצ מגינה על המילואימניקים בעוד ששינוי דפקה אותם כשהצביעה בעד הארכת תקופת המילואים המקסימלית. מיד לאחריו מופיעה הכותרת ממעריב של סוף השבוע - "לפיד מעדיף את שרון", והתשדיר מודיע לצופה: "שינוי ולפיד זה ימין".
שינוי לא רק שלא מתרגשת מהניסיון של מרצ לדחוק אותה ימינה, עושה רושם שלפיד דווקא שמח לשתף פעולה - בתשדיר משלו הוא מצהיר כי שינוי תאזן בין "דורסנות הימין" לבין "תבוסתנות השמאל". יש מקום לשאול האם הצהרות שכאלו תורמות למעגל המצביעים של שינוי או פוגעות בו. אם בשבוע שעבר הסקרים עוד החמיאו לשינוי, יש אפשרות שמצביעים שדווקא כן תומכים ב"תבוסתנות השמאל" יחזרו למפלגות השמאל בקלפי.
שינוי גם פנתה בתשדיר לדוברי רוסית (הייתי שמח להגיד לכם מי הדובר, אבל בעוד שדבריו תורגמו גם לעברית, שמו הופיע ברוסית בלבד). בליווי צלילים מאיימים נראו שרון ושרנסקי בחברת אנשי ש"ס, והדובר שאל את הצופים אם על אנשים כאלו (פם פם!) הם יכולים לסמוך.
מפתיע, אגב, עד כמה יותר קל להיות אליטיסט בשפה הרוסית - אותו דובר עלום שם דיבר על שינוי כעל מפלגת "האינטלקטואלים ומעמד הביניים". בתשדיר הבא אחריהם, דיברה ישראל בעליה בדיוק על אותו נושא - "האינטליגנציה הרוסית". זו, הוצגה כגוף של אנשים שפחות או יותר הציל את המדינה מכלייה במדמנה הלבנטינית. בזכות הספורטאים הרוסים דגל ישראל מונף בתחרויות בין־לאומיות, הרופאים הרוסים שיפרו פלאים את הרפואה בישראל, מדענים רוסים הציבו אותנו בחזית המחקר העולמית. לרגע חשתי הזדהות עם המזרחיים שחוו את פלאי הפטרנליזם האשכנזי.
אבל אז נזכרתי בתשדיר של ש"ס: "פיתחו עיניכם, הכל נגדכם... ריחוק ספרדים מקום המדינה", נשמעו הסלסולים בקול נוגה, וברקע? טומי לפיד (סדין אדום), יגאל תומרקין, התבטאויות נגד מזרחים, תמונות של עולים מרוססים ב־די.די.טי (וכמו שהעולים האשכנזים נוהגים לומר - "גם אנחנו רוססנו ב־די.די.טי!"). ש"ס מעולם לא ממש ניסתה לשמור את השד העדתי בתוך הבקבוק שלו, אבל התשדיר היום, במיוחד כשהוא מצטרף לסקירה ההיסטורית הקודמת של ש"ס על תולדות השמדת היהודים, אינו אלא מתקפה גסה, אלימה, שגובלת בהסתה, לא רק כנגד הממסד הציוני אלא כנגד כל האשכנזים באשר הם. "הכל נגדכם", ספרדים יקרים! "פיתחו עיניכם"! ש"ס עושה כל מאמץ להרגיז בתשדיריה בבחירות הנוכחיות. לפחות לגבי - זה עובד.
מפלגת חרות לא חידשה רבות בתשדיר שלה, אבל לתשדיר "אחמד טיבי, עוד שלושה שבועות, אני בכנסת!" של מרזל נוסף תאום שמופנה דווקא ליוסי שריד. ונשאלת השאלה - נו, ומה תעשה להם כשתהיה בכנסת?
עוד בימין - האיחוד הלאומי יוצאים למתקפה רבתי על בית המשפט העליון, בלי קריינים ובלי חיוכים לבריסטולים: על רקע בית המשפט אומר חה"כ בני אלון: "כאן נעצרה הדמוקרטיה!". ליברמן, כשמאחוריו שלט "לכלא, לא לכנסת" עם תמונותיהם של טיבי ובשארה, יוצא במילים חריפות כנגד עריצות בג"ץ - "זה חייב להפסק!" הוא קובע, ולאריה אלדד נותר רק להניח את דעתנו שהקמת בית משפט לחוקה היא התחייבות של המפלגה.
במפלגות הגדולות התחילו סוף סוף לצאת אנשי הרשימה עצמה מהחורים - בעבודה, שרוב הזמן ממחזרת תשדירים, הפציע לרגע בייגה שוחט לדבר על הכלכלה כחלק מתשדירי "עימות 2003" מול סילבן שלום. אבל בליכוד - הו, בליכוד - שם הופיע אהוד אולמרט (כיתוב: "ראש עיריית ירושלים". זה שהוא מועמד ברשימת הליכוד זה לא חשוב), ושפך האשמות על גבי האשמות כנגד העבודה - "זמן רב העבודה מתכננת להפיל את הליכוד" הוא רושף, "ראש הממשלה הושתק!" הוא קוצף - וממשיך ואומר: "כל זאת עושה מפלגת העבודה!". באמת? מפלגת העבודה נתנה את ההוראה להחשיך את המסך? לא, במקרה, השופט חשין? וואלה, מזל שתיקנו לי את הטעות. לרגע שכחתי באמת שכל התקשורת נמצאת ברשימת העבודה לכנסת. אוויל שכמותי.
אבל לא רק ראש עיריית ירושלים כיכב בתשדיר הליכוד - גם ירושלים עצמה. בניסיון (נואל?) לשחזר הצלחות קודמות, שידרו בליכוד תשדיר שתוקף את כוונות השמאל לחלק את ירושלים. "ירושלים היא ליבו של העם היהודי", מכריז שרון בתשדיר, כשהוא מלווה באזרחים רבים שמביעים תרעומת על עצם הצגת שאלת ההפרדה. ורק חסר לנו איזה סלוגן קטן לסיום. אם יורשה לי להמליץ: "מצנע יחלק את ירושלים". נוסטלגיה מאוד באופנה היום.
צפייה נעימה.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש