 |
ויצמן קיבל "מתנות" מחבר. ברק ונתניהו נעזרו בתורמים רבי־ממון במסעות הבחירות שלהם. אין ספק שגם במהלך משאל־העם יהנו שני הצדדים מתרומות נדיבות, שחוקיותן תתברר רק חודשים לאחר מעשה. האם לא עדיף פשוט להפוך את הכל לחוקי?
|
|
| פוליטיקה • שלומי בן-יצחק • שבת, 15/1/2000, 20:06 |
|
| |
כמה שאלות התעוררו בי לאור כל הרדיפה האחרונה, המתרחשת, למעשה, לאחר כל מערכת בחירות, אחרי מקורות המימון הבלתי־חוקיים. הפעם מתרחשות החקירות לאור חקירתו של הנשיא, בנוגע למתנות מן העבר הרחוק יותר, מה שהחריף את תחושת הריח הלא־נעים אבל, כך נראה, הבלתי־נמנע המלווה כל קשר בין פוליטיקאים לאנשי ממון.
השאלה הראשונה היא - מה תועלת יש בחקירות שכאלה? נניח, למשל, שיתברר כי כל העמותות שפעלו למען אהוד ברק בבחירות האחרונות היו בלתי־חוקיות, כולן עד אחת. ברק עצמו לא יועמד לדין: העמותות פעלו למענו, אבל לא נוהלו על ידיו. לטעון שלא ידע, או אפילו היה מעורב, תהיה תמימות, אולם אני בספק אם ניתן יהיה להעמידו לדין על כך. מה ניתן לעשות? לטעון שקנה את השלטון, ולפנותו אחר כבוד מן הכסא? הרי אין כמעט ספק שעמותות אחרות פעלו למען בנימין נתניהו באותה מידת חוקיות בדיוק. חוקי המשחק ידועים לכל מי שנמצא על המגרש.
אילו היה מדובר, כמו בבחירות עד שנת 96', באי־חוקיות מימון מפלגות, אולי ניתן היה לעשות משהו. יש לזכור שכל גילויי המימון הבלתי־חוקי מגיעים תמיד, באופן טבעי, הרבה אחרי הבחירות. לחברי הכנסת שקנו את מושבם יש כבר ותק לא מבוטל במליאה, ותק של חודשים ולפעמים אפילו יותר משנה. ובכל זאת אפשר לפעול רטרואקטיבית כדי להעניש את "קוני השררה": נגלה איזה אחוז מתעמולת הבחירות של כל מפלגה היה לא חוקי, וננקה מספר קולות בהתאמה ממצביעיה. על־פי הקולות הנותרים יקבע הרכב חדש לכנסת.
מופרע, נכון? בוודאי. אפילו אם נתעלם מהבעיות המוסריות והחוקיות, ישנן בעיות לוגיסטיות לא קטנות. מה קורה עם מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה - מפלגתה של פנינה רוזנבלום, למשל - והתפרקה, ולאחר הספירה "המתוקנת" מתברר כי היא זכאית למספר מושבים בבית המחוקקים? לא פשוט.
ולגבי הבחירות הישירות לראשות הממשלה, שהן חשובות לא פחות (ואולי אף יותר) - מה ניתן לעשות כאן? לאחר ניקוי הקולות ה-"לא חוקיים" משני הצדדים, לגלות פתאום (אחרי שנה) שבעצם, אופס, טעינו, ראש הממשלה צריך להיות מישהו אחר?
לפיכך, אין תועלת בחקירות אלו, שכן גם אם האשמים (שתמיד יהיו אנשי מנגנון, ולא הפוליטיקאים "התמימים" עצמם) יושלכו לכלא, הרכב הכנסת, שנקבע בצורה לא תקינה, לא ישתנה.
השאלה השניה היא, האם באמת ניתן לעצור תורם מיליונר שרוצה לתמוך במועמד מסוים? גוטניק כלשהו, או בודנר, או סרוסי? כאן התשובה, לדעתי לפחות, פשוטה:
לא.
כיצד יכולים חוקי מדינת ישראל למנוע מאדם פרטי, שאינו תושב המדינה, לפרסם תעמולת בחירות חד־משמעית, ובלתי חוקית בעליל (למשל, מבחינת היקף הפרסום) בערוצי טלוויזיה זרים הנקלטים בישראל (דבר בלתי־חוקי בפני עצמו)? למשל, פרסום ב-MTV, CNN, וכו' - הערוצים הרוסיים וודאי יהיו קרקע פוריה במיוחד. התשובה: אין שום דרך לעצור זאת. ומה תעשה המדינה - תאסור על קליטת הערוץ?!
תטענו, פרסום כזה לא משתלם מבחינת השקעה כספית. פרסום ב-CNN עולה הון, וקהל היעד לתעמולת בחירות ישראלית הינו אחוז זעום מכלל הצופים. אולם בעידן בו "ידיעות אחרונות" יכולים להדפיס מהדורות שונות של העיתון לאזור הצפון, אזור המרכז או אזור הדרום, עם פרסומות "מקומיות" בכל מהדורה (כאשר כל שאר העיתון, למעט הפרסומות הללו, זהה), אין ספק שגם CNN מסוגלים לספק על ערוץ התקשורת לישראל פרסומות "יעודיות", שעלותן תהיה זולה בהתאם. (לפחות חלק מהערוצים הנקלטים בכבלים כבר משתמשים בטכנולוגיה זאת; אינני בטוח לגבי CNN באופן ספציפי).
וזאת עוד מבלי להזכיר את האפשרויות המופלאות של פרסום באמצעות האינטרנט. נכון, מספר המצביעים בישראל שמבקרים ב-Yahoo וב-"אייל הקורא" גם יחד קטן ממנדט אחד, אבל המגמה היא ללא ספק עליה.
כלומר: לא ניתן לעצור פרסום בלתי חוקי. אם כן, למה לא לנצל את המצב, ולאפשר לכל מי שחפץ בכך לתרום למסע הבחירות של המועמד החביב עליו?
כמה תנאים והגבלות: ראשית, למה שהמדינה לא תהנה מהסיפור? מכל תרומה שכזו יופרשו עשרים אחוז, למשל, לקופת המדינה.
שנית, רק אנשים פרטיים יוכלו לתרום - לא חברות או עמותות. זאת, כדי למנוע שימוש בחברות קש. אנשי קש הם דבר שקשה יותר להסתתר מאחוריו: אם יתפרסם כי מר פלוני אלמוני, פועל המשתכר 4,000 ש"ח בחודש, תרם עשרות אלפי שקלים למסע הבחירות של מר פולי טי. קאי, הרי ששלטונות מס הכנסה ישמחו לברר מהיכן בדיוק הגיע הכסף.
ובכל מקרה, הפרסום אכן יתבצע: על כל תרומה שהועברה למסע בחירות של פוליטיקאי, יהיה מחוייב התורם (או מקבל התרומה) לפרסם את הדבר ברבים - למשל, על ידי דיווח לרשות מיוחדת, שתפרסם (לפני הבחירות) מי תרם כמה, ולמי. כך יוכלו העיתונאים, וגם הציבור כולו, לעקוב אחר כל פעולה של נבחריהם שעשויה להיות מוטה לעבר התורמים, הגלויים והידועים. בנוסף, נוכל לגלות גם את אותם צבועים אשר, למטרת תמיכתם של פוליטיקאים בעסקיהם הפרטיים, "מפזרים את ההשקעות" ותורמים לשני הצדדים גם יחד.
הליכלוך קיים, ונראה כי ישאר. אפשר לפחות להתנער מן הצביעות.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש