 |
|
יום השידורים הראשון של תשדירי התעמולה נפתח בלא פחות מחמישים ותשע דקות של דבר המפלגות. אנחנו נהיה כאן יום-יום עם דיווח על המתרחש בחזית הטלוויזיונית של תעמולת הבחירות.
|
|
| דו''ח תעמולה • דובי קננגיסר • יום ג', 7/1/2003, 22:53 |
|
| |
הפרסומת האחרונה בערוץ 2 לפני תחילת תשדירי הבחירות הייתה פרודיה על תשדירי בחירות מצד יצרנית פסטרמה כלשהי. גם את נתעלם מהפרט הטורדני הקטן שהפרסומת כוללת שלוש אחיות שמניפות תינוקות בני יומם בצורה מאוד לא בטיחותית, הייתי רוצה לבקש כבר בתחילת הדרך להפסיק את הגל הזה עוד לפני שיתחיל - זה לא מצחיק, זה לא מוצלח, וזה לא תורם לשום דבר. השאירו את תשדירי הבחירות למפלגות. אין לי שום כוונה להצביע לפסטרמה. תודה.
בזכות עתירתה של "עם אחד" לוועדת הבחירות, זכינו השנה, בניגוד למערכות בחירות קודמות, לחזות בתשדירים של כל המפלגות הקטנות (כל אלו שרצו בכך) כבר ביום הראשון. התוצאה: 59 דקות מופלאות של תשדירים מכל הבא ליד. חלקן מהוקצעות, רובן משמימות, מקצתן תמוהות, והיו גם כמה שהיו פשוט מביכות.
את המקבץ פתחה מפלגת העבודה בהבעת תנחומים למשפחות ההרוגים בפיגוע של יום ראשון (עובדה מעניינת - שתי המפלגות היחידות שעשו כן, היו העבודה ומרצ), ומיד לאחר מכן, נעלמה מפלגת העבודה ונותר רק איש אחד: מצנע. מצנע נואם בפני עיתונאים(?) כשלצידו מאבטח קשוח, מצנע מתראיין(?) בלשכתו, מצנע חותם על מסמכים(?) ומחייך למצלמה, מצנע בצבא, מצנע הגיבור, מצנע האבא, מצנע, מצנע, מצנע. האדם היחיד שדיבר בתשדירים מלבד מצנע הוא מי שהעבודה הייתה רוצה שיעמד בראשה - יצחק רבין. ה"כוורת" של מצנע נראתה רק ביעף, כמעט בדרך אגב, ובלי להזכיר שמות - כולם ישובים (כמובן) סביב מצנע, סטייל ישיבת ממשלה: מצנע מדבר, הם מאזינים.
מפלגת העבודה שבויה עדיין בפוליטיקה של הבחירה הישירה. הם מסתירים את המפלגה, הם מדברים רק על המנהיג - כמעט כאילו עדיין אפשר לבחור את ראש הממשלה בלי להצביע למפלגה שלו.
גם הליכוד נוהג בצורה דומה, אבל להם יש סיבה טובה. העבודה הסירה מלוח התשדירים של היום את מתקפותיה כנגד השחיתות בליכוד, אבל בליכוד יודעים טוב מאוד שה"כוורת" שלהם נראית לרוב המצביעים הפוטנציאליים של הרשימה דווקא כקן צרעות. שרון (גם הוא מתראיין, אגב) עמד בודד בראש הקמפיין. גם שר הבטחון מופז הבליח לכמה שניות, רגע לפני שהתמודדותו תפסל סופית על־ידי בית המשפט העליון, ואפילו בגין יצא מן הקבר לכמה רגעים, אבל שרון היה העיקר.
אבל היו עוד כוכבים לתשדירים של הליכוד: ברק, ערפאת ומצנע. כבר מהרגע הראשון בחרו בליכוד לתקוף את העבודה ואת העומד בראשה. מצנע, אומרים בליכוד, הוא עוד טעות של העבודה. במאמץ להקדים תרופה למכה, מתריעים אנשי הליכוד בפני מצביעים פוטנציאליים ששוקלים להצביע לעבודה על השמאלניות הקיצונית של מצנע. המהלך הזה היה הגיוני, אילו מצנע היה מאיים על הליכוד. אבל הוא לא. בין חמישה לתשעה מנדטים אבדו לליכוד לפי הסקרים מאז חשיפת השחיתויות במרכז. אף לא אחד מהם עשה את דרכו למפלגת העבודה. ש"ס והאיחוד הלאומי קיבלו את המנדטים הימניים (המפד"ל מחוץ לחאפלה), בעוד המנדטים השמאלניים נעצרו בשינוי. אז את מי אתם תוקפים? הליכוד, כמפלגת השלטון, הייתה צריכה להציג גישה ממלכתית לבחירות, כמי שמסתכלת מלמעלה על כל שאר המפלגות שמתרוצצות סביבה. המתקפה, במקרה זה, היא מפלטו של הנבל ושל המבוהל.
ובעוד שהליכוד עסוק במתקפה כנגד מצנע, עסוקות מפלגות הימין הקטנות בנגיסות קטנות באלקטורט של הליכוד: המפד"ל קוראת למצביעים הדתיים ("מיליון דתיים־לאומיים", כפי שחוזר ומזכיר התשדיר) להצביע למפלגה שמייצגת אותם, האיחוד הלאומי שם את שלילת המדינה הפלסטינית בראש הקמפיין. אפילו דוד מגן, שריד אחרון ופאתטי משהו למפלגת המרכז, קורא למצביעי הליכוד להצביע לו, על תקן פריימריז מאוחרים.
מבין הקבוצה הזו, תשדיריה של האיחוד הלאומי הם המביכים ביותר. הם נראו כמו משהו שנלקח מכיתת תקשורת בתיכון, אם להסתכן בהעלבת התיכוניסטים. עריכה חובבנית, עיצוב גרפי מעליב, וחברי־הכנסת... אמרי לי, גברת אסתרינה טרטמן - שתיים וחצי שורות היית צריכה לדקלם. קשה לזכור בעל־פה? את כל הטקסט המצומצם שלך היית צריכה לקרוא מהבריסטולים? ככה לא עושים תשדיר. לזכות המפלגה יצויין שהיא בין הבודדות שנתנו חשיפה ניכרת לנציגים מכל רחבי הרשימה, ולא רק למנהיג: מלבד טרטמן, גם ד"ר אריה אלדד מקבל מקום ניכר - אולי אפילו יותר מאשר ליברמן - בתשדירי המפלגה.
מפלגת הימין הקיצוני, חרות, דווקא לא ניסתה באופן ישיר לנגוס בבשרו של הליכוד הפצוע ומעורר התיאבון. על רקע מה שנרמז (דרך עריכה לא מתוחכמת במיוחד) שהוא הריסות פיגוע, עומד קליינר ומתלהם בחופשיות: "מהאוויר! בעוצמה!" קורא קליינר להפגיז את הערים הפלסטיניות. דווקא את התשדיר המדובר שכלל פארודיה על "התקווה", זה שחרות קיבלה אישור חד־פעמי לשדרו היום, דווקא אותו לא זכינו לראות. וחבל.
אבל לא רק הליכוד זכו למתקפות מכל כיוון. גם שינוי, כצפוי, זכתה למתקפות מכל כיוון, מסיבה הפוכה - לא בגלל שהיא מדממת, אלא דווקא משום שהיא מאיימת על כולן. אבל אם אפשר להבין את מרצ ואת ישראל אחרת, קשה יותר להבין למה עם אחד ומפלגת המרכז של דוד מגן בחרו לתקוף את לפיד. לעם אחד יש קהל מצביעים פוטנציאלי חופף לזה של שינוי? מפלגת הפועלים ומפלגת המעמד הבינוני?
בשינוי עצמה לא ממש מתרגשים. כמרוויחה הגדולה של הבחירות הקרובות, ככל הנראה, שינוי מחזקת את התדמית שלה כמפלגה שבעה, מדושנת עונג. אם אני לא טועה, זוהי המפלגה היחידה שמשתמשת באנימציה עליזה בתשדירים שלה. לפיד גם שחזר את תשדיר הכשרות מבחירות 99', והפעם במקום מוצרים עם תו כשרות תמוה, הביא כפרופס רמיזות לשחיתויות במפלגות הגדולות - "הקלפי האבודה" של העבודה, מפתח לחדר בבית מלון, אזיקים... גם אברהם פורז אמר משהו על כלכלה, אבל לא ממש הקשבתי. בכל זאת, יש הגיון לא מועט בהשארת לפיד הכריזמטי בחזית הבמה.
אגב, יצא לי גם להאזין לתשדירי הבחירות ברדיו. ברצוני להכריז על הג'ינגל של שינוי (שכמעט ולא נשאר לו זכר בתשדירים בטלוויזיה, לשמחתי) כג'ינגל הגרוע ביותר בתולדות הג'ינגלים. דרעק של ג'ינגל. מזעזע. נורא. חרפה לאנושות. איפה אקו"ם כדי להגן על כבוד המלחינים בישראל?
ואם בג'ינגלים עסקינן - למי בדיוק מרצ מנסה לפנות עם הג'ינגל הצעיר והמגניב שלה? הרשו לי להביא לכם ציטוט מדויק שטרחתי לרשום לעצמי: "נביא אותה בצדק חברתי, אחותי". בראפ אווילי פונה מרצ... אל מי? אל הקהל הטבעי של מרצ? מהתשדירים ומהמסרים, עושה רושם שמרצ רוצה למשוך אליה קהל של השכבות החלשות. רמז, מרצ: השכבות החלשות לא יושבות בבתי קפה אופנתיים בתל־אביב. אתם יודעים את זה היטב: הבאתם אנשים מעיירות פיתוח שישבחו אתכם, יוסי שריד דיבר על הישוב מרגלית. אז איך הג'ינגל שלכם לא יודע לצאת מטווח 200 המטרים הרבועים של מרכז תל־אביב? אתם רוצים להביא אותה? תביאו אותה במזרחית. את משבצת שונאי המזרחים תפסה כבר שינוי, תפרגנו לעצמכם כמה סלסולים בג'ינגל.
אחד הנושאים התמוהים ביותר בתשדירים היום הייתה זהות מסוימת בין תשדירי מרצ לבין, דווקא, תשדירי הליכוד. התשדירים השליליים של שתי המפלגות (בליכוד נגד מצנע, במרצ נגד שרון) התאפיינו באלכסונים (יורדים מימין לשמאל, עם נקודה אדומה בקצה). הזהות הגרפית גרמה לי לתהות האם מדובר כאן בריגול תעשייתי? מה יש בהם באלכסונים שכל כך מתאים לתשדירים שליליים? מישהו יודע?
האלכסון של מרצ והאלכסון של הליכוד: מצאו את ההבדלים
ועוד מילה אחרונה על מרצ: איפה ביילין? שני מועמדים של מרצ נראו בתשדיריה היום - שריד, מספר 1, ויואב קרים, נציג הנכים, מספר 14 הבלתי־ריאלי להחריד. 14 מנדטים זה מספר שגם מרצ בשיאה, כולל שינוי, לא זכתה לו. לשאוף להכניס את ביילין לכנסת זה דווקא כן ריאלי. בשביל מה נכנס שמה של תנועתו "שחר" לשם המפלגה אם הוא אפילו לא מופיע בתשדירים? למרצ פתרונים.
מנגד, במפלגות החרדיות, יש חידושים והפתעות. יהדות התורה (והשבת, אגב) יודעת היטב שקהל היעד שלה אינו צופה בתשדירים, והם ניסו לפנות לקהל מחוץ לקהל הטבעי. אז מה היה לנו שם? רביץ כשחקן גרוע (מדקלם טקסט שאמור להשמע כשיחה טבעית), בחור באמבולנס של זק"א, ושימו לב - מוזיקה של פיית'לס. אני מוכן להישבע שזה מה שהיה שם. אני תוהה אם כשבחרו את המוזיקה הזאת דווקא, היו מודעים לכך שמדובר בלהקת "חסרי האמונה".
בין ש"ס ל"אהבת ישראל", מפלגתו החדשה של המקובל כדורי, יש הרבה קווי דמיון (דמיון? זהות מוחלטת!), אבל התשדירים חשפו קו דמיון נוסף - שתי המפלגות הללו היו היחידות שהיו צריכות לכלול בתשדיר תרגום לעברית (אגב, גם לשרנסקי לא יזיק). ש"ס מיחזרה את עצמה למוות כשכל מה שיש לה להראות (שוב ושוב ושוב) זה את הרב עובדיה אומר (שוב ושוב ושוב) את אותם הדברים על חשיבותה של ש"ס להגנה על ישראל. הדברים נאמרו, מכל האפשרויות הקיימות, דווקא על רקע תמונות ממלחמת המפרץ. זה מה שמאיים עלינו הכי הרבה, חבר'ה? וחוץ מזה, אולי תגוונו קצת? תכניסו איזה שופר, דוסים מרקדים, משהו? בבקשה? קשה להתעורר בזמן לתשדיר הבא אחריכם. קצת הגינות.
לפני שנעבור למפלגות האיזוטריות, נגיד רק מילה אחת טובה על חד"ש־תע"ל: כמעט בלי מילים, בצורה הכי פשוטה והכי ישירה, חד"ש הצליחה לייצר תשדיר מרגש, אפקטיבי, עם מסר חד וברור. שתי אמהות שכולות - זו ערביה וזו יהודיה - עומדות דוממות ודומעות מול קבר. כמה פשוט, ככה חזק. אם כל המפלגות היו נוהגות כך, היה לנו מקבץ תשדירים הרבה יותר מוצלח. וגם הרבה יותר קצר, דומני.
האכזבה הגדולה מיום התשדירים הראשון נבעה מכך שלמרות חדירתן של המפלגות הקטנות למעוז היום הראשון, הן פשוט לא סיפקו את הסחורה. הירוקים הצטרפו לגל המיליטריזם השולט בארצנו מאז ומעולם - המרואיין היה צוללן שמספר על חבריו שלקו בסרטן בעקבות התרגילים בירקון. אולי מרשים, אבל אף אחד לא יצביע לירוקים מתוך דאגה לצוללנים. נראה לי שהיה אפשר להשתמש בזמן השידור הקצר שלהם בצורה מוצלחת יותר. אולי בימים הקרובים יעשה שימוש בנתונים המזעזעים אודות זיהום האוויר בגוש דן היום. נראה.
ישראל אחרת הציגה את הקאדר הלא מרשים שלהם, ישובים בחיק הטבע ומדברים, כאילו ביניהם, על כמה זבל כל המפלגות, וכמה נפלאים ופעלתנים הם עצמם. שעמום כרוני. אם ככה הם מצפים לפרוץ אל הכנסת, יש לי חדשות בשבילם. אבל נראה לי שאפילו הם כבר הרימו ידיים. אם יהיה להם שכל הם יפרשו מהמרוץ לפני הבחירות. חבל על חצי המנדט שיאבד בגללם. אגב, תרומתה העיקרית של המפלגה לרף ההנאה שלנו היא דווקא בשידורי הרדיו. בגלל השם הרשמי האדיוטי של המפלגה, אנחנו זוכים לשמוע את הקריין הרציני מספר לנו שעכשיו נשמע את דבר מפלגת "ישראל אחרת כי נשבר מפוליטיקאים". על רקע העגמומיות הכללית, זה כמעט מצחיק.
להב"ה, רשימת תנועות המחאה, שיעממה בחופשיות. תמיד תהיתי למה אנשים כאלה מבזבזים את זמנם ואת כספם על יוזמות פוליטיות חסרות שחר שכאלו. האם מישהו שם משלה את עצמו לגבי סיכוייהם האלקטורליים? אפשר לנצל את הזמן החופשי שניתן למפלגה כדי להצביע על הבעיות החברתיות בישראל, במקום להאדיר את שם מנהיגי המפלגה. באופן חד פעמי אני אשתמש בביטוי הסלנג השנוא עלי ביותר, פשוט מכיוון שאני זקוק לפרשנות המילולית הבסיסית שלו: חבל על הזמן.
הרשימה האיזוטרית היחידה שסיפקה את הסחורה, שלא בכוונה, הייתה עלה ירוק. עלה ירוק היא מפלגה שמאיימת לעבור את אחוז החסימה בבחירות הקרובות. היא דוגלת בלגליזציה של המריחואנה ומתנגדת לדמוניזציה של משתמשי הסמים. אז תגידו לי, עלה ירוק, לא פאדיחה להגיד בתשדיר שלכם "אל תשכחו להביא תעודת זהות"? לא יודע, לי אישית זה הזכיר תשדירים של אל־סם דווקא...
אה, ואם מדברים על חוסר מקצועיות, בתשדירי הרדיו עלה ירוק התבלטה בחוסר המקצועיות שלה. הדוברים (חסרי השם) בתשדירים לא הצליחו לדקלם את הטקסט ברציפות. המשפטים נאמרו כאילו הדובר חושב עליהם בפעם הראשונה, היסוסים, קטיעות, "אה..." - כל אלו היו מנת חלקם של תשדירי עלה ירוק ברדיו. נשמע רע. יתרה על כן, לאחר שעוררו ציפיות להתמקדות בנושאים של זכויות אדם ונושאים ירוקים, התרכזו תשדירי הרדיו של עלה ירוק, באופן בלעדי, בנושאי הגראס. אם הם באמת רוצים להגיע לכנסת, כדאי להם שלא להסתמך על קולות המקססים. גם היותם מפלגת המחאה האולטימטיבית לא תספיק כדי לעבור את אחוז החסימה. כדי לממש את הפוטנציאל שלהם, עלה ירוק חייבת לשים דגש מוגדל על יתר המצע שלהם.
זה היה היום הראשון, והארוך במיוחד, של התשדירים. בשאיפה, אפרסם כאן מדי יום ביומו, בשלושת השבועות הקרובים (אללי!) דו"ח תעמולה, שיכלול גם מעקב כללי אחר ארועי הבחירות, ניתוח של המהלכים בקמפיין, וכמובן - מקום לדיון בהתפתחויות היומיומיות.
קריאה (וצפייה) מהנה!
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש