 |
נשים מתחברות לנשיות שלהן דרך אליליות מצוצה מהאצבע, כי אל אחד זה משעמם. האם הפגאניזם הוא "לא דבר רע"?
|
|
| דת והעידן החדש • ש. פוגל • יום ו', 14/1/2000, 18:45 |
|
| |
"אלף נשים באו להעיר את האלה שבתוכן משנתה. הן עשו את זה בתפילה כשעיניהן עצומות וראשיהן מתנדנדים מצד אל צד, הן עשו זאת בשירה, הן רקדו אל תוך הלילה כשאש דולקת במרכז ומסביבן, הן בכו ברגעי השיא, הן נכנסו לאקסטזה, הן צחקו ,התחבקו והתנשקו ,הן השילו את עורן ונולדו מחדש. הן בטוחות שהאלה באמת התעוררה." (מתוך "האקסטזה של הרחם" , דוריס לילינג "מוסף הארץ" 7.1.00)
הכתבה ששורות הפתיחה שלה מצוטטות לעיל, תארה (בצורה אוהדת להפליא) טכס פגאני של נשיות והתחברות לטבע שנערך בבנימינה לפני מספר שבועות. פגאניות? בישראל? כן. מדובר בטכס פגאני שכלל בין השאר: הטפת ווסת משותפת על אבן וקבירתה באדמה, טכס של לידה מחדש (אישה אחת זוחלת בין רגליהן של שמונה אחרות), ניסיונות "להעיר את האלה משנתה" (אלף נשים צועקות בליל של "אמא־אמא־אמא" ו-"מים־מים־מים"), הכרזות על התנגדותן למוצרי "הגיינה נשית" ולדאודורנט, צפייה משותפת בתמונות של נשים בהריון, "ריקוד אש" (שתי נשים במרכז המעגל, אחת נושאת על ראשה קערת נרות והשניה שני לפידים. הן שרות 'אש שורפת את פחדי/את פחדי שורפת אש'), תביעות לביטול המונותיאיזם והשבת הפגאניות על כנה ועוד כיד האליליות הטובה עליהן.
כל זה היה מקובל עלי לחלוטין (אם כי היה מעורר הרמת גבה רבתי), באם אכן היה נובע מפגאניות. אולם כאן נמצאת המלכודת הגדולה: הנשים הללו, ברובן, לא קיימו את הטכסים מתוך סגידה לאלה זו או אחרת (הן טענו שהאלה היא כל אישה והן מחברות את נשיותן לטבע), אלא כי כך הן מקוות להגיע למודעות עצמית. פרט לכך, הן טוענות, התרבויות הפגאניות דאגו לאישה יותר, וכל חוקר שמכחיש זאת "מעמיד פנים".
לשאלת הכתבת ענתה אחת המארגנות: "פגאניזם זה לא דבר רע... פגאניזם הוא כבוד לטבע... מחייב חיבור עם השורשים העתיקים... אל אחד זה כל־כך משעמם". הגברת הזו המציאה לה דת כיוון שמשעמם לה, כיוון שהחברה המודרנית אינה מתאימה לה. תסלח לי אותה אישה, אולם אני אינני מסוגל לעכל את הצביעות שדרושה לשם הצגת טענה כזו. אין רע בפגאניות? הרי מהי הפגאניות אם לא המחיקה המוחלטת של הרציונאל? בניגוד לדת שמבוססת על מסורת, כאן מדובר בנשים שהמציאו לעצמן דת, והחלק המטריד ביותר שבכך - יש בינן כאלו שמאמינות בדת זו בכל ליבן ואמרו "כנראה שזאת הייתה הרוח של האלה שהתעוררה" . גם אלו שמודעות לעובדה שכל אלו אינם אלא טכסים חסרי משמעות אמרו אמירות שפר כגון "אנו נשים, אנו חושבות דרך הרחם והשחלות" או "הרחם הקוסמי שיולד עולמות", "האנרגיות שישלטו הן אנרגיות נשיות" וכיו"ב אמירות, שחלקן מזכירות לא במעט גם טענות ידועות של שוביניסטים. הנשים האלו מחקו מעליהן כל הגיון והכריזו על עצמן, במודע, כמאמינות בהבל!
אולם הבעיה היותר גדולה היא בעצם ההצהרה על פגאניזם כדבר לגיטימי. ברגע שנשים אלו יצליחו להפוך את העולם כולו לפגאניזם, נחזור כולנו, לדעתן, לתקופה שבה "חברה שהיתה ממוקדת בדמות האם והאם־טיפוס שלה הייתה בנויה מדאגה לחלשים, חופש לנשים, מתירנות במין, מעמד נשים גבוה, עקרונות דמוקרטיים, שמחת חיים ואהבת תענוגות". הן מבססות כל זאת על ממצאים ארכיאולוגים. אולם אי־אפשר להתעלם (כפי שהן עושות במודע) מחוקרים שחולקים עליהן וטוענים שהחברה הפגאנית דיכאה את האישה.
אך גם אם נקבל את טענותיהן, אסור להתעלם ממה שהפגאניזם הביא בנוסף לכך: דיקטטורות מהאכזריות ביותר, טכסים של הקרבת אדם ובעיקר ילדים, טכסים של קיום יחסי מין על מזבח בפומבי, עשיית צרכים בפומבי, ובקיצור - כמעט כל מה שהחברה המודרנית מגדירה, בהסתמך על הרציונאל, כלא מוסרי. כיצד יוכלו נשים אלו לשים את הגבול? מה תהיה הדת המומצאת הבאה - אולי חידוש של המיתולוגיה הסקנדינבית על אלי המלחמה שלה, או אולי האצטקיות בליווי הקרבת קורבנות אדם? המיניות המשוחררת עליה דיברו בכזו ערגה, היא לא יותר ממה שמוגדר כיום כגסות רוח.
יש לומר זאת בצורה חד־משמעית: פגאניזם הוא דבר לא מוסרי במהותו. הנשים הללו מקוות להשיג שלום עולמי בעזרת דת מומצאת, אבל אם ישיגו את מטרתן, הן יסחפו את העולם לטרוף מערכות שימוטט את החברה המודרנית.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש