 |
מפלגת העבודה עזבה את הממשלה בתירוץ של אי הסכמה לתקציב המדינה המוצע ל- 2003, וכתוצאה מכך הוקדמו הבחירות, כמו תמיד, לינואר־פברואר 2003. עד כמה אנו באמת מכירים את התקציב, מעבר לדיווחים התמציתיים בתקשורת? עיון חלקי בהצעת תקציב המדינה לשנת 2003.
|
|
| חברה וכלכלה • עמית מנדלסון • שבת, 16/11/2002, 10:00 |
|
| |
כידוע, לתקציב המדינה יש השפעה רבה על רמת חייו של האזרח הממוצע, ועל הצמיחה הכלכלית במשק כולו. אין ספק, שלתקציב (ולמימושו) יש השפעה רבה גם על מצב העוני בארץ. האם התקציב מעודד צמיחה? והאם הוא מייצג נאמנה את צרכי הציבור הרחב? אינני כלכלן, אך כדאי להביט בכמה מסעיפי התקציב ולהתרשם:
באתר משרד האוצר ברשת, ניתן להביט בעיקרי הצעת התקציב (לפני השינויים הצפויים בכנסת). התקציב כולל כ- 270 מיליארד ש"ח, והרשאה להתחייבות של 66 מיליארד נוספים. פרטי הצעת התקציב מונים מאות עמודים וטבלאות, וסביר שהאזרח הממוצע (כולל הח"מ) לא יטרח לקרוא את כולם. יש יסוד לחשש שגם בקרב חברי הכנסת, אין רבים שטרחו לעבור על התקציב כולו, וללמוד את כל משמעויותיו. אני מציג סעיפים שבחרתי סלקטיבית, מהם אפשר, בעיני, לראות את המגמה הכללית.
להחזרי חובות מוקצים כ- 63 מיליארד ש"ח, שהם למעלה מחמישית מהתקציב הרגיל.
לביטחון מוקצים 41.5 מיליארד ש"ח, עוד 5.4 מיליארד מותנים בהכנסה, וכן הרשאה להתחייבות של 33.6 מיליארד ש"ח נוספים - חלק גדול בתקציב המדינה. מסיבות ברורות קשה לדעת את פרטי תקציב הביטחון. לוועדה לאנרגיה אטומית מוקצים 153 מיליון ש"ח, למי שהתעניין.
למשרד ראש הממשלה מוקצים כ- 556 מיליון ש"ח, חלקם מותנים בהכנסות, והרשאה להתחייבות של 47 מיליון ש"ח נוספים. מעניין שהתקציב כולל את "לשכת השר חיים רמון" ו"לשכת השר מיכאל מלכיאור" עם 0 הוצאות עבורם... לא ניתן לדעת מהתקציב הנ"ל כמה מוקצה לשירותים החשאיים, ונראה שהם מתוקצבים בנפרד, הגם שהם שייכים למשרד ראש הממשלה. ככלל, חלקים לא מעטים בתקציב מופיעים פעמיים ושלוש: פיתוח אזורי למשל, מתוקצב גם במשרד רה"מ (לשכת השר מילוא) וגם במשרד החוץ. החינוך מופיע פעמיים והתמ"ס מופיע 3 פעמים. במצב עניינים זה, קשה מאוד לאזרח הממוצע - ואני בכלל זה - להבין את פרטי התקציב לאשורם.
משרד החינוך הוא השני בגודלו במשרדי הממשלה מבחינת התקציב, וחולש על כ- 24.5 מיליארד ש"ח, עם 1740 עובדים (לא כולל מורים, למעט בחינוך ההתיישבותי). מתוך זה, 7.6 מיליארד מוקדשים לחינוך היסודי, ו- 6.7 לחינוך העל־יסודי. לחינוך העצמאי מוקדש מיליארד ש"ח. עד כמה תקציב עצום זה מנוצל ביעילות? לא ניתן לדעת מהצעת התקציב. עוד 5.8 מיליארד ש"ח מוקצבים להשכלה הגבוהה (בסעיף תקציבי נפרד, משום מה).
משרד העבודה והרווחה, מהגדולים במשרדי הממשלה מבחינת כוח אדם, מעסיק כ- 3600 עובדים, ותקציבו כ- 4.4 מיליארד ש"ח. עוד 1.1 מיליארד ש"ח מותנים בהכנסות. חלק גדול מתקציב המשרד, מטבע הדברים, אינו תקציב צמיחה, אלא תקציב רווחה: אימוץ ילדים, פנימיות לילדים, שיקום אסירים ועוד מסתכמים בכ-65 אחוזים מתקציב המשרד. לתקציבי העבודה במשרד מוקצים רק 35 אחוזים מתקציב המשרד. מסתבר, שיש לשנות את שם המשרד ל"משרד הרווחה והעבודה", לפי סדרי העדיפויות האמיתיים במשרד. לביטוח הלאומי יש תקציב נפרד, של כ- 21 מיליארד ש"ח.
לעומת זאת, משרד המדע, התרבות והספורט אחראי על המדע - תחום מעודד צמיחה בכל מקום בעולם. תקציב המשרד 670 מיליון ש"ח והרשאה להתחייב של 122 מיליון נוספים. מול 3600 עובדי משרד העבודה והרווחה, למשרד המדע, התרבות והספורט יש 83 עובדים בלבד. יתרה מזאת, רוב תקציב המשרד הרגיל - 475 מיליון ש"ח - הולך לתרבות ולספורט. למדע נשארו 195 מיליון והרשאה להתחייבות של 122 מיליון נוספים. אין ספק שהיחס בין משרד המדע למשרד העבודה והרווחה אינו סביר.
למשרד התעשייה והמסחר מוקצים כ- 3.5 מיליארד ש"ח, בשלושה סעיפים נפרדים, והרשאות התחייבות של עוד כ- 3.25 מיליארד ש"ח. תקציב התעשייה והמסחר, באופן מסורתי, נחשב לתקציב "מעודד צמיחה", אך מעניין שלסעיף "פיתוח התעשייה" הוקצו ישירות חצי מיליארד ש"ח. בלבד, וסכומים נוספים מתוך סעיף "תמיכות".
לא ניתן למעשה לעקוב אחרי פרטי התקציב, שרובו שייך לסעיף "תמיכות בענפי המשק" - 2.6 מיליארד ש"ח, והרשאה להתחייבות של 2.85 מיליארד נוספים (שצוינו לעיל).
עיוותים דומים יש במשרדים אחרים. משרד הדתות אינו קוטל קנים. תקציב המשרד 1.5 מיליארד ש"ח, עם 273 עובדים (למעלה מפי שלוש ממספר עובדי משרד המדע, התרבות והספורט). עיקר התקציב - 1.046 מיליארד ש"ח - מוקדש לסעיף "הלכות מחקר(?) ולימוד תורני". תקציב זה מוקדש לתמיכות בישיבות, כוללים ומוסדות חרדיים. לעומת זאת, לשירותי דת מוסלמיים ניתנים 24 מיליון ש"ח בלבד, ולבתי קברות - המשמשים את כלל הציבור - יש תקציב של 1.4 מיליון ש"ח בלבד. לא רק שתקציב משרד הדתות לא משרת את כלל הציבור, בהזנחה של המגזר הלא־יהודי יש פרצה המביאה להשתלטות התנועה האסלאמית על שירותי הדת במגזר המוסלמי - ולכך יש השלכות מדיניות חמורות.
מול משרד הדתות, נמצא משרד החוץ. הגם שהמשרד נחשב יוקרתי, מהנחשקים בממשלה, תקציבו זהה למעשה למשרד הדתות - 1.5 מיליארד ש"ח, מהם כמיליארד מוקדשים ל"ייצוג המדינה בחו"ל" (שגרירויות וסגל דיפלומטי). הווה אומר: בישראל, לימוד תורני חשוב יותר (בכמה עשרות מיליוני שקלים) מאשר השגרירויות של משרד החוץ...
משרד איכות הסביבה זוכה ל-232 מיליון ש"ח בלבד (186 עובדים), וזאת למרות שתחומי אחריותו נוגעים לכלל האוכלוסייה. הווה אומר, 0.1 אחוז בלבד מתקציב המדינה. (ראוי לציין שרשות הטבע והגנים בעלת תקציב נפרד של 26 מיליון ש"ח, ושאר הוצאותיה ממומנות ישירות מהכנסותיה). צורם במיוחד לדעת שסעיף "פיקוח על קרינה" מקבל 908 אלף ש"ח בלבד, כאשר מגיפת האנטנות הסלולריות מחייבת פיקוח שוטף והדוק.
משרד בולט אחר הוא משרד התחבורה. מחד יש כאן הפתעה לטובה: רכבת ישראל, לאחר שנים של הזנחה, מתוקצבת ב- 1.2 מיליארד ש"ח, ומיליארד נוספים בהרשאה להתחייבות. מאידך, "כביש חוצה ישראל", שעל נזקיו הרבים כבר דובר באייל, מתוקצב ב- 252 מיליון ש"ח, והרשאה להתחייבות של 352 מיליון נוספים. הכביש, כזכור, מסייע רק למי שמסוגל לקנות רכב. אחד הנימוקים שהובאו בעבר בעד הכביש היה תעסוקה לישראלים בסלילת הכביש - ולא קשה לנחש מי סללו (וסוללים) את הכביש עד היום: עובדים זרים.
לא נגעתי כאן ברוב משרדי הממשלה, אך התמונה הכללית ברורה: התקציב, כמו בשנים עברו, אינו מעודד צמיחה. נהפוך הוא, התקציב מעודד תמיכה. וזאת, כמובן, עוד לפני לחצי המפלגות המגזריות לתמיכה במגזרים שונים, לרוב לא־יצרניים, שיבואו לידי ביטוי לפני אישור התקציב. בתנאים אלו, אין לנו מה להלין על "תעודות העניות" למדינה - דו"חות העוני המתפרסמים מדי פעם.
175 שנים לאחר שבא לראשונה השר משה מונטיפיורי וניסה לגאול את היישוב מתלותו בכספי החלוקה, שבה המדינה וחוזרת לימי החלוקה. החזרנו עטרה ליושנה.
|
קישורים
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש