 |
|
הם טפילים, הם חיים במידה רבה על חשבונכם ועל חשבון כולנו, יש להם לובי חזק בכנסת המהווה לשון מאזניים לכל ממשלה ולא - הם לא חרדים ולא דתיים.
|
|
| חברה וכלכלה • ירון רוסטוקר • יום ג', 16/7/2002, 22:14 |
|
| |
הם טפילים, הם חיים במידה רבה על חשבונכם ועל חשבון כולנו, יש להם לובי חזק בכנסת המהווה לשון מאזניים לכל ממשלה ולא - הם לא חרדים ולא דתיים. הם חילונים גמורים, אנשי האליטות הישנות. הם יצאו למחות נגד כל תופעה של טפילות והשתמטות וינופפו בגאווה בדגל העשייה והתרומה כשבפועל הם העלוקות האמיתיות העולות למדינה מיליארדי שקלים. הם הקיבוצים.
תזכורת: הקיבוצים הוקמו ברחבי מדינת ישראל החל מתקופת העלייה השניה ובמשך כמה עשרות שנים אחריה מתוך שתי מטרות עיקריות: יישוב הארץ בכל פינה אפשרית ועיבוד האדמה - "עבודה עברית". מדינת ישראל בשלושים שנותיה הראשונות נשענה על אידיאולוגיה סוציאליסטית מיושנת שהתיישבה בקנה אחד עם המפעל הקיבוצי, מה שנתן לו יתרון גדול ויחס חם מהשלטון במשך שנים רבות. בנוסף, גם החקלאות הישראלית נתפסה כ"אידיאל" ולכן ניתן לה יתרון יחסי גדול מאד על פני גופים יצרניים הרבה יותר בתחומים אחרים. גם לאחר שבמדינת ישראל הגיעו למסקנה כי הסוציאליזם הישן מת, התפיסה בנושא זה לא השתנתה ולקיבוצים עדיין יש יתרונות לא הוגנים בתחומים רבים - החל בהנחות למים חקלאיים וכלה בהפשרת קרקעות מדינה לצרכים פרטיים של הקיבוצים, שלא לדבר על סילוק החובות השערורייתי שלהם על ידי המדינה. ואני, העירוני הפשוט והקטן, שואל רק שאלה אחת - למה?
קחו למשל בן קיבוץ שחי כל חייו בקיבוץ - הוא אמנם נתן את שלו בעבודה, אך לא סייע לסלק את חובות הקיבוץ הממוצע. בצבא הוא שירת שירות צבאי מלא של שלוש שנים. הגיע לאוניברסיטה ולמד שם בחינם על חשבון הקיבוץ, סיים תואר ראשון ללא כל דאגות פרנסה בדרך, ולאחר מכן, אם מצא עבודה בעיר, הפך לעירוני לכל דבר. אם לא, תמיד חממת הקיבוץ פתוחה לפניו לשוב אליה.
לעומת זאת, מקבילו העירוני נתמך על ידי הוריו עד גיל 18, הוא שירת יחד עם הקיבוצניק שלוש שנים בצה"ל, והגיע לאוניברסיטה. אם היה לו מזל, והוריו המשיכו לפרנסו. אם הוריו לא יכלו לעמוד במעמסה, הוא נאלץ לעבוד תוך כדי הלימודים. לאחר שסיים את התואר, הוא נזרק לתוך המים הקרים של עבודה ופרנסה בישראל ללא שום אופציה שפויה אחרת. והוא, לא מתלונן - אלה החיים וזה מה שהוא יכל להגיע אליו מלכתחילה. הקיבוצניק לעומתו? צוחק כל הדרך אל הרפת.
העירוני שוכר דירה, משלם מס הכנסה, משלם חשבון מים מופקע וחוסך כל טיפה. אם חשקה נפשו ללכת לברכה - ישלם, והרבה. מאוחר יותר יקח משכנתא וישלם עשרות אלפי שקלים על דירה קטנה מבלי לקבל שום זכויות על הקרקע. יחיה לו בצניעות, ואם "ישחק אותה בגדול" - יעשה זאת בכל אחת מעשר אצבעותיו, ללא כל סיוע מאיש מלבדו.
הקיבוצניק יחזור לדירה של הקיבוץ. אין לו דאגות של ארנונה ומיסים מיותרים. גם כשהוא מתקלח, הוא משלם על כל טיפת מים רבע מעמיתו העירוני - הרי אלה מים לחקלאות! כשיתחתן, יקבל דירה משל עצמו וגם אם "ישחק אותה בגדול" - לא עשה זאת לבדו.
העירוני והקיבוצניק יפגשו במילואים. העירוני, אם הוא עצמאי, במקרה, יהרהר כל העת על ההפסדים הצפויים לו עקב ההיעדרות הממושכת מהעבודה. בטנק ובשדה הקרב הוא והקיבוצניק שווים לכל דבר - הם נותנים למדינה את כל מה שיש להם - רק שהקיבוצניק מקבל בתמורה יותר, הרבה יותר.
כל המחשבות הללו עלו בראשי אחר הצהרים אחד, בזמן שהייתי תקוע בפקק אין־סופי בצומת פת בירושלים. מאחורי הרמזור נשקף נוף מרהיב עין של שכונת הקטמונים הגולשת לתוך עמק ירוק, שבעין חדה ניתן היה לראות בו צבאים מקפצים. העמק המרהיב הזה "שייך" לקיבוץ קריית ענבים בהרי ירושלים. כך לפחות הם טוענים. במשך שנים גידלו בו חברי הקיבוץ מטע תפוחים. עוד הרבה לפני שהפך העמק להיות מרכזה של עיר, כמה עשרות מטרים מאצטדיון "טדי". לאחר שהגיעו אנשי הקיבוץ למסקנה שלא כדאי להם לגדל מטעים בעמק, נטשו את השטח והטבע עשה בו את שלו בצורה יפהפיה. כעת, מנסים חברי הקיבוץ להרוויח קצת כסף - מה יש? השטח הרי אידיאלי לבנייה ומצוקת הדיור בירושלים ידועה ואפילו חירותניק כמו אולמרט תומך בתכנית אז למה לא להכניס קצת כסף לקופה המדלדלת של הקיבוץ?
התשובה היא כמובן כי זו גנבה לשמה. הקיבוצים לא רכשו מעולם את הקרקעות אותן הם מעבדים. הן הוחכרו להם על־ידי המדינה לצורכי חקלאות. הוחכרו, לא ניתנו. אלו קרקעות של כ־ו-ל־ם! אין לקיבוצים שום בעלות עליהן ושום זכות לגרום למדינה "להסכים" לשינוי יעודן ולהעניק אותן לקיבוצים כמתנה על־ידי שחיתות פוליטית.
חלק גדול מאנשי הקיבוצים מעורב בביקורת, המאד מוצדקת, על המחנה החרדי, בכל הקשור לסחיטת כספים. חבל שהחרדים לא רואים שמה שהקיבוצים קיבלו מהמדינה, ש"ס לא תקבל גם בעוד 100 שנה, אפילו באופן מצטבר. אז מי כאן הטפיל האמיתי? לא זה שבונה בניינים על קרקע חקלאית שלא שייכת לו ומתעשר על חשבון כולנו?
האם יש בכלל הצדקה להמשיך לתת לקיבוצים לעבד קרקע לא שלהם? במקומות מסוימים בארץ ההצדקה לכך היא פוליטית - אם בנתיב העשרה ושובל בדרום לא יעבדו את השדות, הבדואים ישתלטו על השטח. אבל במקומות רבים אחרים, ועמק הצבאים בירושלים הוא רק אחד מהם, ההצדקה כבר מזמן לא קיימת. לא רק שהחקלאות כושלת והמדינה מפסידה עליה הון, אין שום סיבה שבעולם שהקיבוצים ייהנו ממתנת חינם כה יקרה, גם כלכלית וגם אסתטית, רק בגלל שהם קיבוצניקים. רוצים לבנות? בבקשה - קחו את הקרקע, השיבוה לבעליה האמיתיים ותנו את הרווחים למדינה כולה - לא למגזר טפילי אחד.
חלק ניכר מהקיבוצים שייך לאותן קבוצות הנהנות לומר למתנחלים כי "תפקידם ההיסטורי הסתיים" ועליהם לשוב לתוך גבולות הקו הירוק. הגיע הזמן שגם לקיבוצים מישהו יאמר כי "תפקידם ההיסטורי הסתיים". הסוציאליזם מת, החקלאות כבר מזמן איננה אינטרס עליון ואידיאל, אין שום סיבה לתת לה עדיפות. יתכבדו להם חברי הקיבוצים ויעבדו כמו כולם, ללא אפלייה כה משמעותית לטובתם. ירוויחו? מה טוב. לא ירוויחו? שיחתמו בלשכת התעסוקה, כמו כולם. על הקרקע, בכל מקרה, אין להם שום זכויות.
|
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש