הנשיא בוש ואפקט החממה 470
חודשים ספורים לאחר בחירתו לנשיאות נסוג נשיא ארה"ב מהסכם קיוטו. למה זה חשוב ואיך זה נוגע לנו?
ג'ורג' בוש (צילום: ממשלת ארה"ב)
מאז שנות ה-‏80 של המאה הקודמת הצטברו עדויות רבות להשפעת האדם על האקלים העולמי. פליטות גזים מזהמים (בפרט תוצרי שריפת דלקים פחמניים - נפט וכדומה) מונעות מקרינת השמש להשתחרר חזרה לאטמוספירה, וטמפרטורת כדור הארץ עולה - כמו בחממה סגורה. כמו כן, הידלדלות שכבת האוזון, המסננת קרינה מזיקה, מגבירה את הקרינה בעולם. התופעה מכונה "תוצא החממה".

להתחממות כלל־עולמית, יחד עם עלייה בכמות הקרינה, תהיינה השלכות חמורות ביותר ובהן הפשרת קרחונים שתביא לעלייה בגובה פני הים - לפי חלק מהתחזיות, לגובה 2 מ' ויותר מעל למפלס הנוכחי, הקצנת האקלים שתביא להתייבשות גוברת בכדור הארץ, לשטפונות וסערות, הכחדת בעלי חיים וצמחים, פגיעה חמורה בחקלאות העולמית (בפרט בדיג), והתפשטות חרקים מזיקים ומחלות (קדחת מערב הנילוס, זוכרים?).

במאמץ לעצור תהליכים אלו, גובשה אמנה בינלאומית בריו דה־ז'נירו, בשנת 1992. אמנה זו נועדה לקבוע מדיניות בינלאומית להתמודדות עם תוצא החממה. כדי ליישם מעשית את האמנה, נחתם בקיוטו שביפאן, בשנת 1997, "פרוטוקול קיוטו", המגביל פליטת גזים מזהמים. הפרוטוקול קבע מכסות פליטה לכל מדינה, תוך כדי הגבלת המדינות המפותחות - המזהמות העיקריות - ובראשן ארה"ב האחראית לפליטת 30% מגזי החממה בעולם.


עמדת ארה"ב (עיבוד מחשב: רד פיש)



לפרוטוקול זה קמו מתנגדים חזקים בתעשייה האמריקאית, המתבססת על הנפט הסעודי־כוויתי, בטענה שיישומו יגרום נזק כלכלי כבד לארה"ב. ברור שבלא ארה"ב לא ניתן יהיה לצמצם מהותית את פליטת המזהמים, ומדינות כמו סין והודו תימנענה אף הן מהשתתפות במאמץ בטענה (הנכונה חלקית) שאין זו אשמתן שהעולם מתחמם אלא אשמת ארה"ב.

מה צפוי לנו בישראל?

תוצא החממה מהווה איום קיומי על ארצות הסהר הפורה (עיראק, סוריה, לבנון, ירדן וישראל) הנמצאות בגבול רצועת המדבריות העולמית, והצפויות לעבור תהליך מידבור מואץ. לפי תחזיות שפורסמו בשנת 2000, עד לשנת 2100 תעלה הטמפרטורה הממוצעת בעולם ב-‏8 מעלות. הדבר יגרום להתייבשות גוברת והולכת של מקווי מים מתוקים שמדינות אלה זקוקות להם.

עליית פני הים תהיה הרסנית לשכנתנו מצרים, שרוב אדמותיה החקלאיות, כמו גם העיר אלכסנדריה על מיליוני תושביה, נמצאות בגובה מטרים ספורים מעל פני הים. אך בנוסף, היא תהיה הרסנית גם לישראל.

החוף הישראלי מוגן ברובו ע"י מצוקי חוף בגובה עשרות מטרים (או דיונות חול), אולם על המצוקים עוברים תהליכי בליה והם חשופים להתמוטטויות. בסיס המצוקים במישור החוף נמצא בגובה שאינו עולה על מטר עד מטר וחצי מעל פני הים. עלייה של 2 מטרים במפלס מי הים פירושה שהרצליה ונתניה תאבדנה לחלוטין את חופי הרחצה (שיהיו חסומים ע"י המצוק). זאת ועוד, במצב זה ילחכו המים מדי יום את המצוק ויש לצפות להתמוטטות גדולה של מצוקי החוף ואף לקריסת מלונות ובתי מגורים אל תוך הים.

בנוסף, תביא עליית פני הים להמלחה נוספת של מי אקוות (אקוויפר) החוף.

מה עושים?

בעבר, כשסיכנו רודנים במדינות בעלות חשיבות קטנה יחסית את היציבות באזורם, יצא נגדם העולם במתקפות צבאיות ובסנקציות (עיראק ויוגוסלביה לדוגמה). אולם ארצות הברית היא המדינה החזקה בעולם וקשה להעלות על הדעת שיהיה אפשר להטיל עליה סנקציות כלכליות בגין סיכון שלום העולם. עם זאת, ניתן לבצע פעולות מחאה: הירוקים באירופה קוראים לחרם צרכני על חברות הנפט האמריקאיות. חרם כזה, שלא יהיה ברמה ממשלתית אלא ברמה האישית, עשוי להפעיל לחץ ממשי על ארה"ב.

כמו כן, אין ספק שלהתחממות העולם יהיה מחיר כלכלי כבד ביותר גם בארה"ב, שאחדות ממדינותיה (כולל טקסס, ארץ מוצאו של בוש) נמצאות ברצועת המדבר העולמית או בגבולה. מחיר זה כבר מתבטא בשטפונות, הוריקנים ובצורות בחלקים שונים של ארה"ב, תופעות שרק תחמרנה עם השנים. בסופו של דבר, תיאלץ ארה"ב לחתום על הסכם בנושא.

ונשאלת השאלה: כמה עוד ייהרס לפני שמנהיגי ארה"ב יכירו במצב החירום העולמי?

המאמר מבוסס בחלקו על כתבה ב"הארץ", 30/3/2001.
קישורים
פרוטוקול קיוטו - טקסט מלא (מתוך אתר CNN)
מידע נוסף על עמדתו של בוש (CNN)
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "סביבה"


הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

  והרי התחזית • ליאור חיימוביץ' • 48 תגובות בפתיל
  ללא כותרת • יאיר פרבר • 2 תגובות בפתיל
  מה כמות הזרניך במים שתהרוג אותך? • ג. שמעון • 23 תגובות בפתיל
  ומה עם ניידר • סמיילי • 3 תגובות בפתיל
  אתה יכול לסדר שמצרים.... • שי כהן
  לא פתרון, אבל • מיינהרצגן
  מנפלאות קיוטו • LG • 7 תגובות בפתיל
  מישהו יודע להרכיב בנושא?: • ewilde • 6 תגובות בפתיל
  הגיע הזמן! • merlin • 2 תגובות בפתיל
  חדשות! • עמית מנדלסון
  הסופר טרווניאן בספרו שיבומי • Talia
  ''הנסיבות היו שונות'' • ליאור גולגר
  the lighter side of... • ז'קו
  the lighter side of... • טל כהן
  the lighter side of... • ז'קו
  the lighter side of... • רון בן-יעקב
  the lighter side of... • טל כהן
  צדק פואטי • קורא נבוך
  תמיד יש מישהו שעוקב... :) • ערן בילינסקי
  תמיד יש הרבה שעוקבים • שוטה הכפר הגלובלי
  יעקב? • האייל האנומלי
  אם כבר... • ערן בילינסקי
  אם כבר... • קורא נבוך
  אם כבר... • איילי
  אם כבר... • יובל נוב
  אם כבר... • הפונז • 8 תגובות בפתיל
אם כבר... 702369
בשבוע שעבר סוף סוף הזדמנתי לסביבת בית אריאלה בשעות מתאימות. אז נכנסתי, אבל התאכזבתי לגלות ש"מעריב" המודפס בחדר העיתונות מגיע אחורה רק עד אמצע שנות התשעים, כלומר שוב בדיוק מפספס את הסיפור שבו עסקינן. גיליונות ישנים יותר היו רק במיקרופיש, אבל מיקרופיש יש לי גם באוניברסיטה, אז למחרת הלכתי לספרייה, בדקתי, ואכן איילי צדק: הסיפור בהמשכים "בוא הנה חניך תורן" התפרסם במוסף "יעקב", ולא ב"גבר לעניין". איילי, אם אתה (או מישהו אחר) עדיין מחפש את הסיפור, אז הפרק הראשון שלו התפרסם ביולי 1989 (המוסף עצמו החליף את "גבר לעניין" בימי שני כמה חודשים קודם לכן). זכרתי נכון רק חלקית את העניין של להיות שמאלי או ימני - זה אכן חלק מהסיפור, אבל לא בפרק הראשון אלא בפרק הרביעי או החמישי, כמדומני.
אם כבר... 749554
אם לך מותר להקפיץ אחרי שנתיים, לי מותר להקפיץ אחרי 4. היות וארכיון מעריב כבר מקוון וזמין לכל, קראתי את הסדרה מתחילתה ועד סופה (הפתאומי במקצת). כמו הרבה דברים, קצת פחות חזק משחשבתי, אבל בהחלט סדרה מצויינת שלא מוצאים - וגם אז לא מצאו - טובה וחתרנית כמוה בעיתון יומי קונזסיאלי.
  צדק פואטי • Lior
  צדק פואטי • גלעד ברזילי • 2 תגובות בפתיל
  צדק פואטי • טל כהן • 4 תגובות בפתיל
  the lighter side of... • עמית מנדלסון
  בוש מבריז מוועידת כדור הארץ • עמית מנדלסון • 2 תגובות בפתיל
  בוש מנסה לטייח מחקרים מדעיים? • עמית מנדלסון
  ושוב: ארה"ב מתנגדת • עמית מנדלסון
  ישראל אישררה את פרוטוקול קיוטו • עמית מנדלסון • 2 תגובות בפתיל
  דו''ח של הפנטגון • עמית מנדלסון
  יש תוצאות חיוביות להתחממות? • YB • 9 תגובות בפתיל

חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים